صفحة: 209

סהרנה חגיגות הנהוגות בקרב יהודים יוצאי כורדיסטן בחל המועד סכות . עקרן יציאה לפיקניק המוני בחיק הטבע . בכורדיסטן נהגו היהודים לחג את הסהרנה , חג הקשור בשנויים החלים בטבע באביב , עם צאת חג הפסח . הפיקניק ההמוני שנערך במשך שלושה ימים ליד נחלי מים , נועד להביע את השמחה למראה הטבע המתעורר מתרדמת החרף . במשך ימי החגיגות ערכו את התפלות היומיות - שחרית , מנחה ומעריב - בצבור , תחת כפת השמים . בימי החג נהגו לאכל מאכלים מיחדים ואף לערך טקסי ארוסים . שלשת הפרושים למלה סהרנה מבטאים את הקשר של החגיגות לטבע . הפרוש הראשון הוא שהמלה נגזרת מן המלה " סהר " , ירח , ומצביעה על לילות האביב הבהירים ועל האפשרות לחזר ולצאת אל חיק הטבע . הפרוש השני אומר , כי המלה " סהרנה " נגזרת מן המלה " סיר " , שפרושה הליכה , ואף היא הזמנה לטיול בטבע . לפי הפרוש השלישי המלה " סהרנה " נגזרת מהמלה הכורדית " סירן " , שפרושה " אני רואה , אני מביט " , והיציאה לטבע היא בהתבוננות בי . בישראל שנו יוצאי כורדיסטן ממנהגם והעבירו את החג מהאביב לחל המועד סכות . זאת בגלל חגיגות המימונה הנהוגות באותו הזמן בקרב יוצאי צפון אפריקה . לפיכך בארץ אבד החג את המשמעות הקשורה ביציאה המחדשת לטבע . אולם הוא נשמר ומבטא את המשכיות המסרת של העדה . כורדיסטן מימונה סואץ , תעלה נתיב המים המלאכותי החשוב בעולם . התעלה מחברת את הים התיכון עם הים האדם ( ים סוף ) ובאמצעותו עם האוקינוס ההודי . בכך היא מקצרת באלפי קילומטרים את דרך הים בין מערב אירופה ודרומה ובין מערב אסיה ודרומה ומזרח אפריקה . ארך התעלה , מעיר הנמל פורט סעיד לחוף הים התיכון ועד העיר סואץ בקצה הצפוני של מפרץ סואץ ( זרוע של הים האדם ) , 162.5 קילומטרים ; אבל כ - 40 קילומטרים מתוך התואי הם מקוי מים טבעיים , שהעמק בהם נתיב : ימת תמסאח באמצע התעלה בערך , ומדרום לה הימה המרה הגדולה והימה המרה הקטנה . הערים פורט סעיד וסואץ , וכן אסמאעיליה שעל גדות ימת תמסאח , הן ערים גדולות של כמה מאות אלפי תושבים כל אחת . בכלל , הגדה המערבית של תעלת סואץ היא מאזורי הפתוח החשובים במצרים . לארכה נמשכת תעלת מים מתוקים , היוצאת מן הזרוע המזרחית של הנילוס ומשמשת להשקית שטחי שלחין נרחבים . כרית התעלה הרעיון לכרות תעלה באזור זה הוא ישן נושן , ונסיונות לממשו נעשו כבר לפני כ - 4,000 שנה . כמה מן התעלות אפלו השלמו , אבל עד מהרה נסתמו בחולות המדבר . בעת החדשה הגה גם נפוליון רעיון דומה , אך הוא הגשם רק במחצית השניה של המאה ה - 19 , בידי המהנדס הצרפתי פרדינן דה לספס . המלאכה החלה ב - 1859 והשלמה ב - 1869 ; רבה נעשתה בעבודת ידים מפרכת , ובמהלך העבודה ארעו לא מעט תקלות . בטקס הפתיחה ב - 17 בנובמבר 1869 הפליגה שירה של 68 אניות דרומה , כשעל ספון הראשונה בהן הקיסרית אז'ני מצרפת , הקיסר פרנץ יוזף מאוסטריה והח'דיו ( סגן המושל ) המצרי . בריטניה היתה מענינת מאוד בתעלה , כי זו קצרה קצור עצום את הדרך בין נמליה למושבתה הודו . בנימין ד'ישראלי , ראש ממשלת בריטניה באותה עת , רכש בעבור ממשלתו ( בסיוע בנק רוטשילד ) את מניות התעלה של מצרים , וכך היתה בריטניה בשנת 1875 לבעלת המניות הרבות ביותר בה . בשנת 1882 השתלטה בריטניה על מצרים ועל התעלה , אם כי להלכה נשמרה באזור הרבונות הטורקית . חשיבותה הרבה של תעלת סואץ נובעת מהיותה הנתיב המקשר בין הים התיכון לאוקיינוס ההודי וארצות המזרח הרחוק .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار