صفحة: 38

המדע בישראל בשל מצבה הבטחוני וצרכיה הצבאיים של ישראל התפתח בה במיחד המחקר המדעי בתחום הנשק הרגיל והגרעיני . בישראל פועלים מוסדות מחקר ויצור צבאיים כמו רפא"ל - רשות לפתוח אמצעי לחימה , והתעשיה הצבאית . אלה עוסקים במחקר , פתוח ויצור של אמצעי לחימה משכללים כגון טילים , מזל " טים ( מטוסים זעירים ללא טיס ) , מערכות ליזר , מכ"ם והדמיה , טנקים ומערכות קשר . בראש מוסדות המחקר של ישראל נצב מכון ויצמן למדע , המקיף מחלקות ומעבדות משכללות , המושכות אליהן מדענים רבים מן הארץ ומחוץ - לארץ . במכון נעשים מחקרים חשובים שמקצתם זוכים לפרסום עולמי . מחקרים מדעיים בתחום החקלאות והמים נעשים בתחנה לחקר החקלאות ברחובות , במכון וולקני בבית דגן ובמכון לחקר הנגב . בפתוח גדולים ומכשירים חקלאיים קנתה לה ישראל שם בעולם כלו . מדעני ישראל פתחו שיטות השקיה מתקדמות , הכליאו והרכיבו זנים חדשים של ירקות , פרות ופרחים . מכוני מחקר נוספים הם ה " מכון למחקר ביולוגי " בנס ציונה , ה " מכון הגאולוגי " , התחנה לחקר הדיג בחיפה ועוד . המחקר הגרעיני מרכז בקריה למחקר גרעיני ( קמ"ג ) בנגב ובמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק . מחקרים רבים נעשים גם בין כתלי האוניברסיטאות ובבתי - החולים האוניברסיטאיים . כך למשל , בתחום הרפואה נודעים הנסויים המדעיים בתחומי ההפריה , האבחון הרפואי באמצעות רדיולוגיה ( אמצעי הדמיה כמו סורק ממחשב ואולטרסאונד ) , ההנדסה הגנטית , יצור תרופות ועוד . שפע השמש ומעוט מקורות האנרגיה בישראל דרבן את המחקר לנצול אנרגית השמש . בנוסף לכך מתקים בישראל מחקר מדעי מקיף בתחום תעשיות עתירות הידע ( " הי - טק " ) . המחקר השמושי בחמרה ובתכנה של מחשבים הציב את ישראל במקום מתקדם מאוד בעולם בתחום זה . מדינת ישראל מעודדת ביותר את המחקר המדעי בה , וראיה לכך היא פתיחתו של משרד בממשלה לעניני מדע והאמניות . ההוצאה הלאמית למחקר ופתוח ( מו"פ ) הגיעה בשנת 1993 ל - 4,312,100 שקלים . מתוך זה כ - 504,000 שקלים הוציאה הממשלה , כ - 1,491,000 שקלים - המוסדות להשכלה גבוהה והשאר - קרוב לשני מיליוני שקלים - המגזר העסקי . פעילות תרבותית וספורטיבית בישראל חיי התרבות בישראל עשירים ומגונים מאוד . תאטרון " הבימה " , התזמרת הפילהרמונית , האופרה הישראלית , סופרים עברים , צירים ופסלים ידועי - שם , ויוצרי מחול עממי ואמנותי כבר פעלו בארץ עם הקמת מדינת ישראל והעשירו את חיי התרבות שלה . ומאז הלכו חיי התרבות והתגונו . מוסיקה . מאז הקמתה מתקימת במדינת ישראל פעילות ערה ותוססת בתחום המוסיקה העממית והקלסית . מלחינים בתחום הפזמונאות כמו סשה ארגוב , משה וילנסקי , דוד זהבי , מתי כספי , יהודית רביץ ועוד רבים יצרו פסיפס מגון של יצירות מקוריות המשלבות השפעות זרות . בתחום המוסיקה האמנותית בלטו יוצרים כמו פאול בן חיים , עדן פרטוש , מרדכי סתר , עמי מעיני , נעם שריף ואחרים . במרכז חיי המוסיקה בישראל עומדת התזמרת הפילהרמונית , שנוסדה בשנת 1936 על ידי ברוניסלב הוברמן . התזמרת , היוצאת לסיור הופעות בחוץ - לארץ פעמים אחדות בשנה , ידועה במספר המנויים הקבועים שלה . תזמורות גדולות נוספות הן " התזמרת הסימפונית של רשות השדור " ( לשעבר תזמרת קול ישראל " ) , " האנסמבל הקמרי הישראלי מיסודו של המנצח גרי ברתיני , שהיתה עשר שנים לאחר מכן ל " תזמרת הקמרית הישראלית " , תזמרת חיפה ו " התזמרת הקמרית הקבוצית " . בשנות ה - 90 , בעקבות העליה הגדולה ממדינות חבר העמים , התעשרה הפעילות המוסיקלית בארץ על ידי נגנים רבים , ואף הוקמו תזמורות חדשות , ביניהן " תזמרת הסינפוניטה הישראלית " בבאר - שבע , " תזמרת ראשון לציון " המשמשת גם כתזמרת האופרה הישראלית , ותזמורות נוספות . תחום שעבר מהפכים רבים מאז הוסדו בשנות ה - 40 על ידי אדיס דה פיליפ , ובשנות ה - 90 חזק היטב את מעמדו , הוא האופרה הישראלית . בשנת 1986 קמה " האופרה הישראלית סורק ממוחשב המשמש לבדיקות רפואיות יסודיות , מתוצרת חברת " אלביט " , בשירות הרפואה הישראלית המתקדמת .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار