לבנון

صفحة: 198

30 אחוזים ) הם נוצרים , מהם 25 אחוזים מרונים , והשאר יונים - אורתודוקסים , יונים - קתולים , ארמנים ופרוטסטנטים . בלבנון יושבים כמה מאות אלפי פליטים פלשתינים . ב - 990 1 נאמד מספרם ב - 300,000 . שעור הבערות בלבנון הוא הנמוך בכל ארצות ערב - 14 אחוזים . ואלו שעור האכלוסיה העירונית גבוה מבכל מדינה ערבית אחרת , חוץ מנסיכיות נפט קטנות מאוד - 81 אחוזים . הבירה בירות היתה עד מלחמת האזרחים ב - 1975 מרכז מסחרי ובנקאי עולמי , ואחר כך ירדה חשיבותה . אבל מאז ראשית שנות ה - 90 היא מתאוששת , והיום יושבים בה 700,000 תושבים . העיר השניה בגדלה ובחשיבותה היא עיר הנמל טריפולי ( טראבלס אלשאם ) שבצפון המדינה , ובה 175,000 תושבים . אף היא משמשת מרכז מסחרי חשוב , ונמלה הוא אחד מנמלי הנפט של המזרח התיכון : יש בה מסוף של צנור הנפט מעיראק ובתי זקוק גדולים . העיר השלישית בגדלה היא זחלה שבבקעת הלבנון , ובה 40,000 תושבים . בחוף הדרומי שוכנות צור וצידון - שתי ערי נמל פניקיות חשובות בימי קדם . הן נפגעו קשות במלחמת האזרחים ב - 1975 ובמלחמת שלום הגליל ב - 1982 . כלכלה מרבית ההכנסה הלאמית של המדינה ( יותר מ - 50 אחוזים ) מקורה במסחר ובשרותים . אבל שני ענפים אלה , ובעקר הבנקאות והתירות , נפגעו קשות מן התהפוכות הפוליטיות והצבאיות שפקדו את המדינה . עם זאת , נמלה של בירות מוסיף לשמש את מסחרן של עיראק , סוריה וארצות המפרץ הפרסי . מקור הכנסה אחר הוא הנפט מעיראק ומערב הסעודית , העובר דרך קוי צנורות למסופים בלבנון . כ - 20 אחוזים מכלל ההכנסה הלאמית מקורם בתעשיה , ו - 10 אחוזים מקורם בחקלאות . התעשיה עקרה יצור טקסטיל , מזון , מלט ורהיטים , זקוק נפט ועבוד מתכות . כן מנצלים במדת - מה מרבצי ברזל , פחם ופוספטים . החקלאים יושבים בשפלת החוף , בעמקים שבהר הלבנון ובמורדותיו המערביים . באזור זה האדמה פוריה מאוד וכמות הגשמים גדולה . רב התוצרת החקלאית מיעדת לצריכה מקומית . היסטוריה דברי ימיה של לבנון בימי קדם זהים עם תולדותיהן של פניקיה וסוריה ומספרים בערכים שלהן . במאה ה - 7 לספירה החלה להתפתח בלבנון הכת המרונית הנוצרית , ובמאה ה - וו תקעו בה יתד הדרוזים . משנת 1516 ועד למלחמת העולם הראשונה היתה לבנון חלק מהאימפריה העות'מאנית - חוץ מהר הלבנון , שהיה חבל אוטונומי למחצה בפקוח חלקי של מעצמות אירופה . הללו התערבו לטובת הנוצרים , שהיו כ - 60 אחוזים מן האכלוסיה שם , אך נרדפו קשות בידי מתנגדיהם , בעקר הדרוזים , שהוסתו על ידי הטורקים . בלחצן של מעצמות אלה הסכים הסלטאן הטורקי למנות מושל נוצרי לאזור הר הלבנון . כשפרצה מלחמת העולם הראשונה בטלו העות'מאנים את המעמד המיחד של הר הלבנון . ב - 1918 כבשו צבאות בריטניה וצרפת את לבנון והקימו בה מנהל צבאי זמני של בעלות הברית , שהיה למעשה צרפתי . כעבר שנתים , ב - 1920 , ספחו הצרפתים את אזור הבקעה שבדרום , את המחוז הצפוני ואת העיר בירות אל מחוז הר - הלבנון , שהיה כאמור אוטונומי למחצה . ביולי 1932 הטיל חבר הלאמים על לבנון וסוריה מנדט צרפתי . תקופת המנדט הצרפתי בלבנון עמדה בסימן מאבק המנהיגות המקומית למען כינון ממשל חקתי ועצמאות מדינית . ב - 1936 נחתם חוזה בין צרפת ללבנון , שהעניק מעין הכרה בין - לאמית ללבנון כיחידה נפרדת מסוריה . בימי מלחמת העולם השניה עברי אנשי המנהל והקצינים הצרפתים בלבנון לצד ממשלת וישי , שתמכה בגרמנים . בסיס גרמני ואיטלקי החל לקום בלבנון ובסוריה . לכן פלשו ביוני 1941 כחות בריטניה וצרפת החפשית לסוריה וללבנון , בהנחית מורי דרך מן ה " הגנה " ( בהם משה דיו , שאבד את עינו השמאלית במבצע זה ) , וכבשי אותן . הצרפתים והבריטים הכריזו ב - 1943 על בטול המנדט הצרפתי ועל הענקת עצמאות למדינה , ולאחר תם המלחמה , בקיץ 1946 , עזבו אחרוני החילים הצרפתים את אדמת לבנון . למעלה : תושביה הקדומים של לבנון היו הפניקים , שנודעו כבוני אוניות וכספנים מיומנים . הערים הפניקיות סחרו בעת העתיקה עם הממלכות הקרובות , ביניהן יהודה וישראל , והרחוקות יותר כמו מצרים . בתמונה - ספינה פניקית בתבליט אבן , למטה : מבצר צלבני מהמאה ה - 12 הניצב על חוף צידון . מאז ימי קדם יעה לבנון כובשים זרים רבים , ביניהם האשורים , המצרים , הפרסים , הערבים , הצלבנים והממלוכים .

السابق  |  التالي