יון, יונים

صفحة: 81

יונים בגזים נאשר מעבירים זרם חשמל בגז , נושאי המטען החשמלי הם יונים של הגז ואלקטרונים שנתלשו מן האטומים . היונים נעים בכוון אחד , והאלקטרונים - בכוון ההפוך . תופעה זו מתרחשת , למשל , במנורת נאון . המנורה היא שפופרת זכוכית ארכה , המכילה גז נאון קלוש . בשני קצותיה יש אלקטרודות . כאשר מדליקים את המנורה נוצר מתח חשמלי בין האלקטרודות והמתח מינן את אטומי הנאון . כלומר הופך אותם ליונים . בגלל ההתנגשיות בין יוני הנאון לאלקטרונים ובין היונים לבין עצמם , פולטים היונים אור . תערבת כזו של יוני גז ואלקטרונים נקראת בשם פלסמה . גז הנמצא בטמפרטורה גבוהה - כגון הגזים שמהם מרכבת השמש וכוכבים אחרים - הוא תמיד בצורת פלסמה , משום שההתנגשיות המתמידות בין מולקולות הגז גורמות לאטומים לאבד את האלקטרונים שלהם . בשנות ה - 70 החלו מדענים בכל העולם במחקר מעמיק של התנהגות היונים בפלסמה . הם מקוים להשתמש בפלסמה של גזים מסימים להפקת אנרגיה גרעינית זולה . אטום אלקטרון אנרגיה פרוטון וניטרון רדיואקטיביות רנטגן ראה ערכים נפרדים ליסודות הנזכרים בערך זה . יונה סוג עופות ממשפחת היוניים . בסוג כ - 50 מינים . אמד מהם בית והיה לעוף בית מן הנפוצים ביותר . הנפוצה במיני היונים החיות בר בישראל היא יונת הסלעים . צבעה אפר בהיר , על כנפיה שני פסים שחרים ולחלק מנוצות צוארה וראשה יש ברק מתכתי ירק או סגל . היא שוכנת בלהקות בנוף סלעי ונפוצה ברב אזורי הארץ , לרבות בנגב ובסיני . בארצנו היא יציבה ומקננת . יונת הסלעים מקננת בלהקות בנקרות , בחגוי סלעים , בתוך בורות ובבנינים עזובים . שני בני הזוג משתתפים בבנין הקן , שהוא פשוט ובנוי ברשול : גבוב של כמה ענפים ללא קליעה וללא רפוד . הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות פעמים אחדות בשנה . שני בני - הזוג דוגרים חליפות על הביצים . הדגירה נמשכת 16 - 18 יום . הגוזלים בוקעים מביציהם עירמים , עורים וחלשים , ושני ההורים מגנים עליהם בימים הראשונים לחייהם ומאכילים אותם ב " חלב יונים", המפרש מבלוטות שבדפנות הזפק . כעבר ארבעה - חמישה ימים מאכילים ההורים את גוזליהם בגרעינים מרככים , ובשלב מאחר יותר בגרעינים שלמים ויבשים . גדול הגוזלים בקן נמשך כחמשה שבועות . בישראל מצויים עוד שני מינים של יוני בר : יונת הענק , שהיא הגדולה ביוני הארץ - ארכה עד 43 סנטימטר ומשקלה 500 גרם ויותר . היא חורפת בצפון הארץ ובמרכזה ודוגרת באירופה . יונת העצים דומה ליונת הסלעים בגדלה ובצבעיה , אך אין לה רצועות שחרות בכנפיה . היא דוגרת באירופה וחורפת בישראל בלהקות גדולות , לעתים עם יונת הענק . יונת הבית מוצאה של יונת הבית הוא מיונת הסלעים . צבעה של יונת הבר אפר תכלכל , אך לגזעי התרבות יש צבעים רבים ומגונים . ארך גופה של יונת הבית , מקצה המקור עד קצה הזנב , כ - 30 סנטימטר ומשקלה 300 - 450 גרם . אין יודעים מתי והיכן ביתה . היונה מופיעה בציורים של בעלי - חיים על חרסים מן האלף ה - 4 לפני הספירה . בציורים מצריים משנת 2500 לפני הספירה נראות יונים הנשאות בידי עבדים , ויונים ששחררו במסע נצחון . היונה נזכרת באגדות קדומות של בבל ומצרים . יונת - הדאר כל היונים מגלות קשר הדוק ונאמנות לשובך , וחוש ההתמצאות המפתח שלהן מאפשר להן לחזר אליו היונה מועילה לחקלאות : היא מסייעת לניקוי השדות מצמחי בר על ידי כך שהיא מלקטת את זרעיהם מעל פני האדמה . האדם פיתח זנים שונים של יונים לנוי ולתקשורת . בתמונה , מימין לשמאל - יונת הפרש , הצווארונית , המחצררת , יונת הזפק ,

السابق  |  التالي