יון העתיקה

صفحة: 78

לאחר תבוסתם בקרב הימי בסלמיס נאלצו הפרסים לסגת . אולם המלחמה לא פסקה כליל . במשך כ - 30 שנה היו התנגשיות בין גיסות פרסיים ויוניים , ובעקר נטשו קרבות עם הצי האתונאי . צי זה חזק והגדל בכספי שתפותיה של אתונה , שהתארגנו בברית האטית - דלית ( אטיקה - אזור אתונה , דלוס - אי בים האגאי ) . רק בשנת 449 נחתם הסכם שלום , שבו הכירה פרס בעצמאות היונים ביון ובאסיה הקטנה . אתונה וספרטה בעקבות המלחמה התחזקה אתונה . לשיא גדלתה הגיעה בימי פריקלס והיתה לכח מתחרה לספרטה , שנחשבה כחזקה בערי יון . אתונה באמצע המאה ה - 5 לפני הספירה היתה , לדברי פריקלס , " בית - ספר ליון כלה". משמע , השגי התרבות וסגנון החיים בעיר העתקו לערים אחרות והשפיעו עליהן . אזרח אתונאי ממעמד הבינים , סוחר זעיר או בעל מלאכה , התגורר בדרך כלל בבית אבן , שקירותיו החיצוניים היו חסרי חלונות וכל החדרים פנו לחצר פנימית . האשה ביון פקחה על העבודה שעשו עבדי הבית : עקר תפקידם היה טוית חוטים ואריגת בדים לבגדי המשפחה . כיון שהנשים עסקו בדרך כלל בעבודות הבית היתה השכלתן מעטה . אולם אחיהן למדו בבית - ספר קריאה וכתיבה , שירה , מוסיקה , גאומטריה והתעמלות ( גימנסטיקה ביונית ) . באתונה נטל כל אזרח חלק בהכרעות המדיניות , על ידי השתתפות באספות העם או מלוי תפקיד שאליו נבחר . באגורה ( ככר השוק ) , היה האזרח מנהל וכוחים על בעיות השעה ולעתים יכול היה לפגש בסופיסטים , פילוסופים שדנו בענינים שברומו של עולם . רבים מהם באו לאתונה מערים אחרות . בארועים המוניים נהגו האתונאים להפגש באצטדיון הספורט או באמפיתאטרון הגדול , כמו זה שבאפידאורוס , שהכיל כ - 14,000 מקומות ישיבה . שם צפו האתונאים בהצגות תאטרון ובמופעי חג האביב . בניני הצבור היו גדולים ומפארים ויצירות אמנות רבות קשטו את הבנינים . תקופת שלוה זו בחיי העיר לא ארכה , שכן אתונה הסתבכה במלחמה ממשכת עם ספרטה . מלחמה זו , המכנה " המלחמה הפלופונסית", זכתה לתאור מפרט של ההיסטוריון תוקידידס . שתי הערים - ספרטה ואתונה - הקימו בריתות : ספרטה עמדה בראש הברית הפלופונסית ואתונה בראש הברית האטית - דלית . המלחמה הראשונה בין ספרטה לאתונה התחוללה בין השנים 160 - 146 לפני הספירה . החשש ההדדי של מנהיגות שתי הבריתות הוא שהביאן להתנגשות , אם כי ידוע כי היו גם חוגים באתונה ובספרטה שחפשו דרך להביא לידי פשרה ושלום . ספרטה ואתונה התישו את כחן בכמה קרבות עד שכרתו שלום למשך שלושים שנה . אולם בשנת 431 לפני הספירה פרצה " המלחמה הפלופונסית השניה", שנמשכה בין השנים 431 - 403 . היא נסתימה בכניעתה של אתונה , שחומותיה נהרסו , בריתה בטלה ומספר אניותיה הגבל ל - 12 . כך אבד מקור עשרה של אתונה - הצי . ספרטה עצמה לא נהנתה מפרות הנצחון , שכן לא היה לה כל ענין במסחר . העיר תבי היא שהרויחה מכניעת אתונה והפכה לצמת מסחרי , ובעקבות כך - לעיר המרכזית , כשפרס תומכת בה . עליתה של מוקדון ממלכת מוקדון , השוכנת מצפון ליון , לא נטלה חלק בהיסטוריה היונית . רק בתקופת המלחמה הפרסית התרה השתתפות מוקדון במשחקים האולימפיים ובכך הכירו היונים במוצאם המשתף . מלכי מוקדון הפיצו את התרבות היונית בקרב אציליהם וקבעו את היונית כלשון רשמית . בשנת 359 לפני הספירה עלה למלוכה במוקדון פיליפוס . מלך זה נצל את חלשת ערי יון ואת עצמת צבאו והחל בהרחבת גבולות ארצו דרומה . בשנת 338 לפני הספירה הכה פיליפוס את תבי , אתונה ובעלות בריתן והקים את הברית הקורינתית , שהקיפה את כל תושבי יון , חוץ מספרטה . פיליפוס נתמנה למנהיגה של יון ועמד בראש כל צבאותיה . בשנת 336 נרצח פיליפוס ולכס השלטון עלה בנו אלכסנדר , שהמשיך לשמש כמפקד הצבא העליון של יון כלה . תבי לא השלימה עם השתלטות מוקדון על יון ומרדה בה . תוך 17 יום הגיע אלכסנדר אל שעריה ולפני שהספיקו בעלות בריתה לערך את צבאותיהן נכבשה העיר ונהרסה . אלכסנדר קבל את כניעת שאר ערי יון והחל בהכנות למסע נגד פרס , ששלטה על חופי אסיה הקטנה . בשנת 334 לפני הספירה עבר אלכסנדר עם צבאו , ובו כ - 12,000 יונים ( מתוך כ - 35,000 חילים ) לאסיה הקטנה ופתח במלחמה בפרס . לאחר ארבע שנים השתלט אלכסנדר על כל שטחי מלכות פרס והקים ממלכה אדירה . לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפני הספירה הוסיפה השושלת המוקדונית לשלט ביון במשך כל המאה ה - 3 , עד המלחמה ברומא , שנסתימה בשנת 197 לפני הספירה בתבוסת פיליפוס ה - 5 . כעבר שנה הכריזה רומא על חרותה של יון והעניקה עצמאות לעריה . אולם לאחר המלחמה המוקדונית הרביעית ( 149 - 148 לפני הספירה ) בטלה עצמאותן של מוקדון וערי יון , חוץ מערים מספר שזכו בממשל עצמי . עם עליתה של הקיסרות הרומית המזרחית , הידועה גם כקיסרות הביזנטית , או ביזנטיון , במאה הרביעית לספירה נשמרו בה השפה והמנהגים על פי המסרת היונית , כשהיא מערבת בתרבות הנוצרית . בשנת 1204 לספירה , לאחר הפיסטוס היה אל האש במיתולוגיה היוונית . בתמונה - מקדש הפיסטוס באתונה . קפלי הבגד עשוי השיש זורמים ברכות כקפלי בד בדמותה של " אוריגה מדלפי", פסלון יווני מהמאה ה - 5 לפני הספירה .

السابق  |  التالي