יום הכפורים

صفحة: 69

לחברו . בערב יום הכפורים מצוה לאכל ולשתות מתוך שמחה לקראת היום הקדוש . בבית - הכנסת , בתפלת מנחה של ערב יום הכפורים , יש נוהגים להלקות את המתפללים ל"ט ( שלושים ותשע ) מכות . כל אחד מן הלוקים כורע בתורו על ידיו ורגליו והשמש " מלקה " אותו בשבט קל . המלקה אומר ודוי והמלקה סופר את המלקות באמרו שלוש פעמים " והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו"- סך הכל שלוש - עשרה מלים ( 3 3% 1 = 39 ) . אחרי תפלת מנחה אוכלים את הסעדה המפסקת , שאחריה מתחיל הצום . בליל יום הכפורים , שעה קלה לפני שקיעת החמה , פותחים את ארון הקדש ושנים מחשובי הקהל מוציאים מתוכו שני ספרי תורה ומשאירים את הארון פתוח . השנים מקיפים את הבימה שבמרכזו של בית - הכנסת וקוראים בקול רם : " אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". בגמר ההקפה נגשים השנים אל החזן ונשארים לידו עד גמר תפלת " כל נדרי". שני חשובי הקהל עומדים מימינו ומשמאלו של החזן ואומרים יחד אתו : " על דעת המקום ועל דעת הקהל , בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה , אנו מתירים להתפלל עם העברינים . " אחר - כך אומר החזן " כל נדרי " שלוש פעמים . ביום הכפורים ביום הכפורים עצמו , מבלים המתפללים את רב היום בבית - הכנסת . הם לבושים בגדי חג , לרב לבנים , סמל הטהרה , ואינם נועלים נעלים , לשם ענוי . אחרי תפלת " נעילה " אומרים " שמע ישראל " ואחר כך"ה'הוא האלוהים"ו " לשנה הבאה בירושלים " ותוקעים בשופר . תפלת " נעילה " נקראת כך משום שהיא נאמרת לפני שינעלו שערי השמים הפתוחים לתשובה . יש הנוהגים להתחיל בבנין הסכה כבר במוצאי יום הכפורים , כדי להסמיך מצוה למצוה . יום הכפורים תופס מקום חשוב בספרות העברית הישנה והחדשה . סופרים עבריים בדורות האחרונים הרבו לתאר את היום . יום הכפורים שמש גם נושא ליצירות בציור ובמוסיקה , פרי רוחם של אמנים יהודים ולא - יהודים . בית - המקדש ונתנה תקף יובל כל נדרי עבדות ראש השנה יום העצמאות יום ה באיר , שבו הכריזה בשנת תש"ח " מועצת העם " על הקמתה של מדינת ישראל , בתם המנדט הבריטי ובהתאם להחלטת או"ם . יום זה נקבע על ידי הכנסת כיום חג ושבתון כללי . המעמד ההיסטורי שבו הכרז על הקמתה של מדינת ישראל היה ביום ששי , ה באיר תש"ח , 14 במאי 1948 , שעות מעטות לפני סיומו של שלטון המנדט בארץ - ישראל . למעשה הסתים המנדט הבריטי ב - 15 במאי , אולם מאחר שהיה זה ליל שבת , הקדם טקס הכרזת העצמאות בגלל קדשת השבת . הטקס נערך באולם מוזאון תל - אביב בשדרות רוטשילד . במעמד הכרזת העצמאות קרא דוד בן גריון , ראש " מועצת העם"( שנקראה מאותה שעה ועד לאחר הבחירות לכנסת בשם " מועצת המדינה הזמנית " ושמשה כרשות המחוקקת ) , את מגלת העצמאות . אחרי קריאתה חתמו עליה חברי " מועצת המדינה הזמנית", לפי סדר האלף - בית של שמותיהם . יום העצמאות הנחג מאז ביום ה באיר הוא החג היחיד הנחג בישראל שמקורו אינו בדת . זהו חג לאמי המצין את המארע ההיסטורי החשוב ביותר שארע לעם ישראל בדורות האחרונים - הקמת מדינת ישראל . המוני בית ישראל , בארץ ומחוץ לה , חוגגים את עצמאותה של המדינה . קודם ליום העצמאות יום הזכרון לחללי מערכות ישראל . החג נפתח בטקס ממלכתי הנערך מדי שנה על הר הרצל בירושלים . בטקס מדליקים משואות ( לפידים ) נציגים מהעם , הנבחרים בהתאם לנושא המרכזי שנקבע , הקשור זיקוקין די - נור מאירים את הדגל והסמל של מדינת ישראל בטקס הפתיחה של חגיגות יום העצמאות , הנערך מדי שנה על הר הרצל בירושלים . יהודים מבקשים מחילה איש מרעהו ערב יום הכיפורים בציורו של הרמן יונקר , פרנקפורט , המאה ה - 19 . החרטה ובקשת הסליחה הן שתי פעולות הכרחיות הקודמות לכפרת העוונות ביום הכיפורים

السابق  |  التالي