صفحة: 218

קישון , אפרים סופר הומוריסטן , עתונאי , מחזאי , במאי ומפיק סרטים ישראלי . ביצירתו מתאר קישון בלשון הומוריסטית וסטירית את בעיות החברה והחיים בארץ . בדרך כלל מתאר קישון את האדם הקטן המטלטל בין המוסדות השונות ומסתבך במצבים מוזרים ומצחיקים . לסגנונו נודעה השפעה על העברית המדברת , ורבות מן המלים שחדש נקלטו בשפת היום - יום . למשל , " באחד האמשים " , הפעל " לגמז " , שגזר משמו של המבקר החריף חיים גמזו . קישון ( שמו ההונגרי פרנץ קישהונט ) נולד בבודפשט שבהונגריה ב - 1924 . שם הוא למד ציור ופסול . ב - 1944 הוא נלקח לסלובקיה עם בוגרי התיכון ההונגרי , במטרה למסר אותם לגרמנים ונצל בנס מהוצאה להורג . פעם נוספת נצל הודות לבקיאותו במשחק השחמט , שבעזרתה קנה את לבו של מפקד המחנה . אחר כך זיף מסמכים והצליח לברח מהמחנה ולחזר לבודפשט . ב - 1949 עלה קישון לארץ , חי תקופה מסימת במעברה " שער העליה " שליד חיפה , ואחר בקבוץ כפר החורש . לימים השתמש קישון ביצירתו בדברים שראה ושמע בשני מקומות אלה , המפרסם בהם " סאלח שבתי " ) . תחלה הוא פרסם רשימות הומוריסטיות בעתון בשפה ההונגרית היוצא בארץ " אוי קלט " . אחר כך הוא למד היטב עברית והחל לפרסם בסגנונו המיחד , מלא חדודי לשון פרי המצאתו , רשימות עתונאיות . במשך שנים רבות הוא כתב בעתון " מעריב " טור הומוריסטי קבוע ושמו " חד גדיא " . הוא כתב מערכונים ללהקות בדור , רומנים ומחזות , שזכו להצלחה רבה ותרגמו לשפות רבות . יצירותיו נפוצו בעולם יותר מיצירתו של כל סופר עברי אחר וזכו לפופולריות רבה . מספריו : " העולה היורד לחיינו " , " אלף גדיא וגדיא " , " עין כמונים " - שרפך לרומן סטירי ושמו " השועל בלול התרנגולות " , " לא נורא " ( זכה בפרס סוקולוב ) , " באחד האמשים " , " סליחה שנצחנו " ( יחד עם הקריקטוריסט דוש ) ועוד . ממחזותיו : " שמו הולך לפניו " , " הו יוליה " , " תוציא את השטקר , המים רותחים " , " הכתבה " . מסרטיו : " סאלח שבתי " , " ארבינקא " , " תעלת בלאומילך " , " השוטר אזולאי " . אפרים קישון כתב ספרים מצחיקים גם לילדים : " הגביע הוא שלנו " , " אלה מסעי יונתן " , וסדרת הספרים " מסטיק עם פסים " , " מלחמת הנמלים " , " ההרפתקה הבלתי גמורה " , " דודים על חוט " . הומור סטירה קישון , נחל נחל החוצה את עמק יזרעאל ועמק זבולון , ונשפך לים רתיכון ליד חיפה . ארכו כ - 40 קילומטר , ושטח אגן הנקוז שלו כ - 1,080 קילומטרים רבועים . ראשיתו של הקישון בהרי שומרון ובהרי הגליל התחתון . בחלקו הגדול הנחל אכזב , אך סמוך לשפכו הוא איתן . נחל קישון נזכר במקרא : בספר שופטים מספר , כי במלחמת סיסרא נגד צבא ישראל גרף הנחל את צבא הכנענים אל הים . בשירת דבורה מכנה הנחל בשם " נחל קדומים " , ובשל קרבתו למגדו הוא נקרא גם " מי מגדו " . בספר מלכים א מספר , כי אליהו הוריד את נביאי הבעל מהר הכרמל אל נחל קישון והרג אותם שם . הקישון מקבל את מימיו מפלגים המגיעים מהר הכרמל , הר אמיר , הר הגלבע ומהרי נצרת , גבעת המורה והר תבור . שפועו מתון מאוד והזרם שלו חלש , לכן בעונת הגשמים הוא עלה על גדותיו , הציף את העמק ויצר בצות . ההתישבות היהודית החדשה יבשה את הבצות האלה והפכה את אדמות העמק לקרקע חקלאית פוריה . בערוץ הנחל , ליד כפר ברוך שבעמק יזרעאל , נבנה סכר לעצירת מי השטפונות . עקב כך נוצר אגם מלאכותי , שמימיו משמשים להשקית שדות העמק . בשפך הנחל לים הרחב אפיקו ונבנה נמל הקישון . הנמל משמש כמעגן לאניות דיג וסוחר והוקמו בו מספנות . כיום נחשב נחל קישון לאחד הנחלים המזהמים בישראל . גרמו לכך השפכים התעשיתיים שהפנו אליו ממפעלי התעשיה הכימית שלידו . ב - 1995 החלה לפעל רשות נחל קישון , בין השאר , כדי לנקות את הנחל ולשקמו ולהכשיר שטחים לארכו שישמשו את תושבי האזור לבלוי שעות הפנאי ולנפש . גליל יזרעאל , ענוק נוגדו נקוז שומרון , הרי קישיניוב בירת מדינת מולדובה . קדם לכן היתה בירת הרפובליקה המולדבית בתחום ברית - המועצות . ברומנית שמה קשינאו . במקורות העבריים מאית שמה " קישינב " או " קישיניב " . מספר תושביה כ - 700,000 . העיר ידועה מרמאה ה - 15 . במאה ה - 16 נכבשה על ידי טורקיה ובתחלת המאה ה - 19 ספחה לרוסיה . אחרי מלחמת העולם הראשונה הוא נכללה בגבולות רומניה , וב - 1940 ( בעקבות חוזה ריבנטרופ - מולוטוב ) ספחה עם כל בסרביה לברית - רמועצות . ב - 1941 נכבשה ונהרסה בידי הגרמנים , אחרי כן שחררה בידי הסוביטים ושקמה . קהלה יהודית קימת בקישיניוב מן המאה ה - 18 . בסוף המאה ה - ו 9 היו היהודים כמחצית מתושבי העיר . שמה נחרת בתולדות עם ישראל בעקר בשל הפרעות שארעו בה בחג הפסחא הנוצרי בשנת 1903 ( " פרעות קישיניב " ) . 50 יהודים נרצחו בהן , עשרות נפצעו ורכוש רב נהרס . הפרעות נחל קישב הנא נחל אכזב בחלק . המורחי ( איתן בחלק ( האחרן הסמוך למפרץ חיפה . התמונה - נחל קישון עולה על גדותי , בחורף שופע גשמים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار