קיסריה

صفحة: 213

ששמש את יהודי העיר מהמאה ה - 3 ועד למאה ה - 5 . במקום נחשפה רצפת פסיפס עם כתבת עברית , וכן כותרות אבן ונרות שמן וציור של המנורה בעלת שבעת הקנים . ליד אחד מקירות בית - הכנסת נמצא מטמון של 3,700 מטבעות נחשת ממחצית המאה ה - 4 . חרבות העיר שקמו בחלקן על ידי רשות הגנים הלאמיים והחברה לפתוח קיסריה , ביניהן התאטרון הרומי שנבנה על ידי הורדוס , המשמש גם בימינו למופעי תרבות שונים . מדרום לחרבות קיסריה הצלבנית הוקם בשנת 1940 הקבוץ שדות ים , שבו הורדו בימי המנדט הבריטי מעפילים " בלתי לגליים " ( לא - חקיים ) לחופי הארץ . ממזרח לחרבות קיסריה הוקמה בשנת 1951 עירת העולים אור עקיבא , שנקראה לזכר רבי עקיבא וחבריו שהוצאו להורג בקיסריה הסמוכה . סמוך לחרבות נמצא אזור וילות , וכן מערך תירותי חשוב הכולל בית - מלון , כפר נפש , מגרש גולף ועתיקות . אלכסנדר ינאי ארץ - ישראל - היסטוריה הורדוס ובניו ממלכת ירושלים הצלבנית מנדט מרד הגדול עקיבא , רבי רומא העתיקה קיפון דג מאכל משבח , הנמנה עם משפחת הקיפוניים בסדרת הקיפונאים . בסדרה זו כלולים דגים מארכים ובעלי מבנה גוף הידרודינמי ( מתאם לתנועה במים ) , והם מיטיבים לשחות . סדרת הקיפונאים כוללת שתי משפחות : הקיפוניים והאספירנתיים . במשפחת האספירנתיים מצויים כמה מן הטורפים הזריזים והאימים שבין דגי הים , כגון הברקודה הפוגעת באדם . הברקודה מגיעה לארך שלושה מטרים ולמשקל 60 קילוגרם . לעתים היא מופיעה גם בארצנו , במפרץ אילת . הסוג הבולט והחשוב במשפחת הקיפוניים הוא הקיפון . בחופי ישראל מצויים 10 מינים הנמנים עם סוג זה וכלם דגי מאכל משבחים . קיפונים העברו גם לכנרת והם מתפתחים בה היטב , אך אינם מתרבים . לכן מביאים מדי שנה מאות אלפי דגיגים לאכלוס הכנרת בקיפונים . הגדול והחשוב בקיפונים הוא קיפון בורי , המגיע לארך של 70 סנטימטר ולמשקל של 10 קילוגרמים . דגים אותו בים התיכון ומגדלים אותו בברכות הדגים ובכנרת . הקיפון המצוי קטן יותר ומגיע לארך 50 סנטימטר , וגם הוא מאכלס את הכנרת . הטעים בין מיני הקיפון הוא קיפון זהב , שארכו מגיע עד 45 סנטימטר ועל מכסה הזימים שלו מצוי כתם זהב . מבנה גוף ורביה הקיפון הוא דג מארך , שאפשר לזהותו בנקל על פי שני סנפירי הגב שלו . בסנפיר הראשון מצויות ארבע קרנים קוצניות , ובסנפיר האחר - קרנים רכות . צבען של הקרנים אפר - ירקרק . גופו של הקיפון מכסה בקשקשים עגלות וגדולות וקו הצד אינו נראה לעין . פיו מיחד במינו : בשפתו התחתונה מצויה בליטה הנכנסת לתוך גמה שבשפה העליונה . בליטה זו משמשת לקרצוף סלעים ולחטוט בבץ לצרך השגת מזון . גם השנים הקטנות והזיפיות עוזרות בכך . הזימים גדולים ומפתחים ומשמשים לסנון פלנקטון , המשמש מרכיב חשוב במזונו של הקיפון . הקיפונים חיים בים , לרב ליד שפכי נהרות , ואף חודרים לתוך הנהרות . את הביצים הקטנות מטילה הנקבה בים . הדגיגים מתפתחים מן הביצים הצפות בשפכי הנהרות , ורק אחר כך יורדים לים . הקיפון מסגל לחיות גם במים מתוקים , ולכן מגדלים אותו בישראל , כאמור , בברכות המדגה ובכנרת . שם הם נזונים מפסלת הקרפיונים ומפלנקטון ומתפתחים יפה . דגים קיפטאון עיר בדרום - אפריקה , מקום מושבו של הפרלמנט . שוכנת סמוך לכף התקוה הטובה ומכאן שמה ( " עיר הכף " ) . מספר תושביה כ - 776,000 , ועם הפרורים - 1.9 מיליון . יותר ממחצית תושבי העיר " צבעונים " ( בני תערבת של לבנים עם שחרים ) , קצת פחות משליש הם לבנים ו - 13 אחוז שחרים . רכוז הצבעונים בה גדול יותר מבכל עיר גדולה אחרת במדינה , ולעמת זאת קטן בה יחסית שעור השחרים . בקרב הלבנים יש רב מכריע לאנגלים , לעמת מעוט של האפריקנס שמוצאם מהולנד . קיפטאון היא הישוב הלבן הראשון בדרום - אפריקה : היא נוסדה ב - 1652 בידי " חברת הודו המזרחית " ההולנדית כתחנת תדלוק לאניות בדרכן להודו וממנה . אחרי כן הוקם בה מבצר להגנת התושבים . הבריטים השתלטו בהדרגה על העיר למן 1795 ופתחו אותה בקצב מואץ . חשיבותה פחתה עם חנכת תעלת סואץ ב - 1869 , אך היא עדין נמל חשוב מאוד , בין השאר לתחבורה הימית בין אירופה לאוסטרליה . כן משרת הנמל את מכליות הנפט הענקיות , שאינן יכולות לעבר בתעלת סואץ מפאת גדלן , בדרכן מהמפרץ הפרסי לאירופה . בקיפטאון ובפרוריה תעשיה מפתחת : בתי - זקוק לנפט , תעשיה כימית , מפעלים להרכבת מכוניות , מבדוקים לאניות ותעשית מזון וטקסטיל . מראה מלמעלה של העיר קייפטאון .

السابق  |  التالي