קבוץ

صفحة: 115

הודות לכל אלה רמת החיים בקבוצים עלתה והיא משתוה כיום לרמת החיים הממצעת בעיר . כל הקבוצים קשורים בתנועות ובמפלגות שונות , הפועלות בקרב תנועת הפועלים בישראל , הקשורות בהסתדרות העובדים הכללית . הם מאגדים באגודים ארציים ובשלושה זרמים קבוציים : התנועה הקבוצית המאחדת ( תק"ם ) , הקבוץ הארצי השומר הצעיר והקבוץ הדתי . התנועה הקבוצית המאחדת - תק"ם התנועה הקבוצית המאחדת נוסדה ב - 1980 בעקבות האחוד של שתי תנועות קבוציות : הקבוץ המאחד ואחוד הקבוצות והקבוצים . הקבוץ המאחד נוסד בשנת 927 1 בעקבות אחוד קבוץ עין חרוד ( שנוסד ב - 1921 ) עם קבוצים של יוצאי תנועת " החלוץ " בגולה והסתדריות הנער החלוציות . בעת הקמת התק"ם ב - 1980 היו בתנועה 64 קבוצים , ביניהם הקבוצים הגדולים ביותר בארץ - גבעת ברנר , יגור ובית השטה . הקבוצים הגדולים הללו תאמו את אחד העקרונות של הקבוץ המאחד והוא " התישבות משתפת של חבריו בישובים קומוניסטיים גדולים ופתוחים " . הקבוץ המאחד ראה עצמו כממשיך דרכה ההיסטורית של מפלגת " אחדות העבודה " . חלוקי הדעות הפוליטיים בתוך הקבוץ המאחד בין אנשי " אחדות העבודה " לבין אנשי מפא"י , הביאו בשנת 1951 לפלוגו . כמה מקבוציו פרשו והצטרפו ל " חבר הקבוצות " ( שהפך מאז ל " אחוד הקבוצות והקבוצים " ) . קבוצים אחדים התפלגו לשנים - פלג אחד נותר בקבוץ המאחד והפלג האחר הצטרף ל " אחוד הקבוצות והקבוצים " . כך קרה בעין חרוד , אשדות יעקב , גבת וגבעת חיים . אחוד הקבוצות והקבוצים נוסד בשנת 1951 בעקבות אחוד " חבר הקבוצות " ( תנועה שדגלה בעקרון של קבוצים קטנים ) עם " אחוד הקבוצים " , שהתפלג מסבות רעיוניות מ " הקבוץ המאחד " . בעת הקמת התק"ם ב - 1980 הוא מנה 90 ישובים , מהם ששה מושבים שתופיים . רב חברי אחוד הקבוצות והקבוצים הם חברי מפא"י לשעבר ( מפלגת העבודה כיום ) , יוצאי תנועות הנער " גורדוניה " , " מכבי הצעיר " , " הנער הציוני " , " הבונים " , " הנער העובד " , " התנועה המאחדת " והצופים . הקמת התנועה הקבוצית המאחדת ( תק"ם ) היתה תוצאה של תהליך שנמשך שנים אחדות , ואשר נבע מבטול השני בין התנועות הקבוציות בתפיסת מבנה הקבוץ ואפי התעסוקה בו , ומנפילת המחצות הפוליטיות עם הקמת מפלגת " העבודה " . בעת הקמתה בשנת 1980 נכללו בתק"ם 154 ישובים והיו בהם 73,370 נפש . משקיה יצרו כ - 40 אחוזים מהיצור החקלאי בישראל והיו בה 206 מפעלי תעשיה . כיום יש בתק"ם 173 ישובים הפזורים בכל רחבי הארץ , ובהם כ - 80,000 נפש . בתק"ם כ - 260 מפעלי תעשיה . כשני שלישים מהם מרכזים בתעשית הפלסטיקה , המזון והמתכת . הקף התפוקה הכוללת של ישובי התק"ם באמצע שנות ה - 90 הגיע לכ - 7.45 מיליארדי שקלים . מתוכם 4.8 מיליארדי שקלים מהתעשיה ( כולל תירות ) , 1.9 מיליארדי שקלים מחקלאות , וכ - 750 מיליוני שקלים מעבודות חוץ ויזמות של עסקים קטנים בתוך הקבוצים . יש בה עשרות בתי - ספר , חלקם בתי - ספר אזוריים המשתפים גם למושבים ולקבוצי השומר הצעיר . בעוד שלפני האחוד היתה זהות בין התנועות הקבוציות לבין מפלגות פוליטיות , בתק"ם הצטרפות החבר למפלגה פוליטית נתונה להחלטתו האישית . תנועות הנער הישראליות שיש להן זקה לתק"ם הן " הנער העובד והלומד " , " המחנות העולים " והצופים , ובתפוצות - " הבונים דרור " , החלוץ למרחב " , הנער הציוני ו " יהודה הצעיר " . הקבוץ הארצי - השומר הצעיר ברית קבוצי השומר הצעיר נוסדה בשנת 1927 וכוללת כיום 85 קבוצים , שאכלוסיתם כ - 43,000 נפש . הקבוץ הארצי צמח מתוך התנועה החנוכית של " השומר הצעיר " , אך מאז יסוד מפלגת השומר הצעיר ( ב - 1946 ) העברו הסמכיות למעלה : הקיבוץ הוא צורה יישובית ייחודית לישראל . לכן צעירים זרים רבים סקרנים לחוות את אורח החוים בו בצורה פעילה . בתמונה - מתנדבת מאנגליה מטפלת בעגל באחד מקיבוצי הארץ . למטה : מראה מן האוויר של קיבוץ סעד שבפתחת הנגב . ברוב הקיבוצים חדר האוכל , בית התרבות ומועדון החברים נמצאים במרכז וסביבם בתי המגורים , בתי - המלאכה והשטחים החקלאיים .

السابق  |  التالي