ציונות

صفحة: 42

חברה ראשונה לעזרת התישבות יהודים בארץ - ישראל הקים הדוקטור חיים לוריא ב - 1860 בפרנקפורט שבגרמניה . אמנם חברה זו לא החזיקה מעמד זמן רב , אך בשנות ה - 70 של המאה ה - 19 נוסדו בגולה חברות לישוב ארץ - ישראל או לתמיכה בבני הישוב . בשנות ה - 90 קבל על עצמו הברון אדמונד דה רוטשילד את התמיכה במושבות היהודיות בארץ - ישראל . גל הפרעות שעבר על יהודי דרום רוסיה בשנת 1881 שנה את חיי היהודים בה : בנוסף להגירתם של המוני יהודים למערב אירופה ובעקר לארצות - הברית , הגברה פעילותם של " חובבי ציון " ברוסיה ובשאר קבוצי היהודים הגדולים בעולם . באותו זמן פרסם יהודה ליב פינסקר את ספרו " אוטואמנסיפציה " ( שפרושו - שחרור עצמי ) , שבו קרא ליצירת לאמיות יהודית בדרך של הקמת מולדת לעם . בשנת 1884 התכנסה ועידת היסוד של " חובבי ציון " - " ועידת קטוביץ " - ובה החלט על הקמת ברית אגדות של " חובבי ציון " ששמה " מזכרת משה " לעידוד החקלאות והמלאכה בארץ - ישראל . " מזכרת משה " הניחה את היסודות להגשמה המעשית של הציונות . המניעים להתעוררות הציונית התנועה הציונית קמה בעקבות כמה תהליכים היסטוריים , שהבשילו בשלהי המאה ה - 19 באירופה ובקרב העם היהודי . בין אלה בולטים התגברות שנאת ישראל ( האנטישמיות ) ; גל ההתעוררות הלאמית שפקד את עמי אירופה , ואשר הביא בין השאר לאחודה של איטליה ולמאבק עמי הבלקן לשחרורם ; מצוקת היהודים וההתבוללות ההולכת וגוברת שלהם , על אף שויון הזכיות ( אמנסיפציה ) שהענק להם כמעט בכל ארצות מערב אירופה ומרכזה . רבבות יהודים , שנעשו חלוניים ולא שמרו את מצוות הדת , הבינו כי אינם יכולים להשתלב בהצלחה בחיי העמים האירופיים שדחו אותם . בקרב יהודים אלה התגבשה ההכרה , כי רק מסגרת לאמית עצמאית תבטיח את עתידם כאזרחים שוי זכיות וחובות . רבים מהיהודים הדתיים נוכחו גם הם לדעת , כי לא יוכלו להיות גרמנים , צרפתים או אנגלים " בני דת משה " , כי הסביבה הזרה רואה בהם יהודים לא רק על פי דתם , אלא גם על פי לאמיותם . כל אלה עוררו את היהודים לבקש פתרון לאמי לבעיתם , אף שבתחלה לא התכונו להקים את מרכזם הלאמי בארץ - ישראל דוקא . וכך כתב פינסקר בספרו : " עכשו שאנו מבקשים לנו בית - מולדת בטוח , על מנת לחדל מחיי הנדודים הנצחיים ולהרים את כבוד אמתנו בעיני עצמנו ובעיני זרים , אל לנו קדם - כל לחלם על קמומה של ארץ יהודה הקדומה ... משימתנו , אם רוצים אנו שתבוא פעם לידי התגשמות , צריכה להיות צנועה " . הרצל והציונות בנימין זאב ( תאודור ) הרצל טען בחבורו " מדינת היהודים " , כי דוקא האנטישמיות עשויה להוביל את עמי אירופה למסקנה שיש לרכז את היהודים בארץ אחת . כך " יפטרו " הם מהיהודים , ואלו היהודים יזכו בחלקת ארץ משלהם . הרצל חשב , כי אם היהודים יפעלו יחד בתאום , וינצלו את כל יכלתם המדינית והכספית , הם יצליחו לשכנע את העמים , כי הפתרון הציוני יביא תועלת גם להם , וכך הרעיון להקים את מדינת היהודים יזכה להכרה בין - לאמית . בשנת 1897 כנס הרצל בעיר בזל שבשויץ את הקונגרס הציוני הראשון . בסיומו קבלו משתתפיו את " תכנית בזל " . תכנית בזל " הציונות שואפת להשיג לעם היהודי בארץ * ישראל מקלט בטוח , המבטח במשפט גלוי ( בין - לאמי ) . למטרה זו קובע הקונגרס את האמצעים האלה : 1 . ישובה של ארץ - ישראל בעובדי - אדמה , בעלי - מלאכה ובעלי - תעשיה באפן מתאים למטרה ; 2 . ארגונו ואחודו של העם היהודי על ידי מוסדות מתאימים , מקומיים וכלליים , לפי חקי כל ארץ וארץ ; 3 . חזוק הרגש היהודי הלאמי וההכרה הלאמית היהודית ; 4 . עבודת - הכנה לרכישת הסכמת הממלכות למטרה הציונית " . הרצל הכניס בציונות שני חדושים : הוא הציג את בעית היהודים כבעיה מדינית , והבהיר כי רק הקמת ארגון כלל - יהודי בעל אפי מדיני עשויה להביא לשנוי מצבם של היהודים . בהמשך פעילותו הציונית התעוררו חלוקי דעות על דרכו המדינית של הרצל . מבקריו טענו , כי העם צריך לפעל למען עצמו בדרך של עבודה מעשית בארץ - ישראל , ואין לרכז את המאמצים בקבלת צ'רטר - זכיון - מאחת המעצמות להתישבות בארץ . ההתנגדות להרצל הגיעה לשיאה מייסד הציונות המדינית וחוזה המדינה היהודית , בנימין זאב הרצל , שהביא להגשמת השאיפות הלאומיות של מיליוני יהודים , זכה להערצה עצומה ואף כונה . משיח . ו - מלך היהודים :

السابق  |  التالي