|
صفحة: 137
הפסול בעת החדשה בעת החדשה , לאחר תקופת הברוק המצטעצעת והרגשנית , שהגיעה לשיאה באיטליה בימי הפטל הגדול ברניני , עבר מרכז הכבד של הפסול לצרפת . במאה ה - 19 חדלו רבים מהפסלים ליצר בסגנון המסרת הקלסית , והחלו לתת בטוי לארח החיים ולהשקפות המודרניות של החברה העירונית . כמה אמנים , ובראשם אוגיסט רודן , עדין השפעו מן הפסול היוני , אך אחריהם החלו הפטלים לחפש דרכים חדשות וגישות חדשות לבעיות הצורה והחלל , ולא הססו אף להביע את רגשותיהם ביצירתם . הפסול של התרביות העתיקות הוסיף לשמש דגמה לפסלים רבים שיצרו במאה ה - 20 . אולם בד בבד הלך והתפתח הפסול המפשט . הפסלים נעשו נידים , ואף נוצרו פסלים מוארים במשחקי אורות ופסלים המשמיעים מוסיקה . הנרי מור והפסל הישראלי יעקב אגם נמנים עם סוללי הדרכים החדשות בפסול המודרני . ביחוד מענינת גישתו החדשנית של אגם , היוצר פסלים בתנועה , שצורתם משתנה כל הזמן . לקראת טוף המאה ה - 20 החלו פסלים להשתמש בחמרים , שלא היו מקבלים עד אז , כגון : אדמה , גרוטאות , פלסטיק ונאון . הפטלים מהוים לעתים סביבה שלמה , כמו חדר , למשל , והצופה יכול להכנס לתוכה . בפסלים אלה הצופה גם שתף ביצירה : הוא מצוי בתוכה , מזיז חלקים שלה , לעתים קולו או קול צעדיו מקלטים וכדומה . גם הוידאו הפך לחמר בידי הפטל . פסלי הוידאו מציגים מסכים רבים , שסרטי וידאו שונים מקרנים עליהם בו זמנית . הפסול בן זמננו הפסול בן זמננו רחוק מדמוי הפטל החוצב באבן ומנטה ליצר חפץ נצחי נשגב ומרומם . יתר על כן , אמנים רבים מתכננים את העבודה ונותנים לבעלי מלאכה ליצר אותה , ולפעמים הם מפרקים את היצירה לאחר התצוגה . משג מרכזי בפסול המודרני הוא " רדי מיד " - חפצים מוכנים שהאמן משתמש להט האהבה והתשוקה ניכר היטב בפטל השיש " הנאהבים : יצירתו של אוגיסט רודן בן המאה ה - 19 . מימין ובמרכז : שני פטלים , מעשה ידיו של האומן הספרדי הרבגוני פבלו פיקסו . התרנגול הוא משנת 1950 והתיש - מ - 1932 . משמאל : הפיסול האפריקני השפיע על אומנים באירופה בראשית המאה העשרים . בהשראתו הם יצרו את הקוביזם - סגנון שפירק את העצמים למרכיבי נפח הנדסיים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|