|
صفحة: 80
הוא מגיע למהירות של 40 קילומטר בשעה . עורו עבה - יותר משני סנטימטרים - מקמט מאוד ומכסה בשערות ספורות . העור העבה מגן על הפיל מקוצים ושאר פגיעות , וגם משמש לו כמכשיר לוסות החם . גם האזנים עוזרות לפיל בוסות החם , שאצל הפיל האפריקני הן מגיעות לקטר של שני מטרים . האזנים עשירות בכלי דם ודרכן מאבד הפיל חם לסביבה . האזנים הענקיות משמשות את הפיל האפריקני גם לצרך איום . לפיל ההודי אזנים קטנות יותר . החדק לחדק הפיל יש מבנה מיחד . הוא נוצר עקב התאחות והתארכות של האף ושל השפה העליונה . ארכו של החדק יותר משני מטרים והיא גמיש ושרירי . בקצהו מצויות מעין שתי " אצבעות " , המסגלות ללפת עצמים קטנים . ( לפיל ההודי יש רק " אצבע " אחת בחדקו ) . החדק משמש ללפיתה ולהרמת עצמים , לשבירת ענפים , לקטיפת עשב ולהתזת מים , ובעצם הוא כמו יד לפיל שרגליו כבדות ומגשמות . החדק משמש גם לאיום ולקרב . הפילים מקררים את עצמם גם על ידי התזת מים ועפר על גופם בעזרת החדק . הפיל האפריקני מסגל לשאב בחדקו בבת אחת ארבעה ליטרים מים , שאותם הוא מתיז על גופו או מכניס לפיו לצרך שתיה . גם את מזונו אוסף הפיל בחדק ומעבירו לפיו . חטי הפיל הפיל , ידוע ומפרסם בשל חטיו הארכים . אלה הם זוג החותכות העליונות , הצומחות במשך כל חייו . החט הארך ביותר שנמדד היה בארך 3.5 מטרים ובמשקל 107 קילוגרם אצל הזכר . חטי הנקבות קצרים ומשקלם לכל היותר 18 קילוגרם ובדרך כלל - שבעה קילוגרם . לפיל ההודי חטים קצרים ולנקבות חטים קטנים , שלעתים אינם בולטים מפיהן . החטים משמשים לקרבות ולהתגוננות וכן לחפירה בקרקע לצרך מציאת מים או לעקירת שרשים ופקעות המשמשים כמזון . החטים בנויים מדנטין גמיש המכנה שנהב . זהו חמר יקר ערך המשמש לגלוף תכשיטים ופסלים . בשל מחירו הרב של השנהב צדים את הפילים ומשמידים אותם . שאר שניו של הפיל הן טוחנות רחבות , המשמשות לטחינת העשב והעלים שהוא אוכל . לפיל ארבע טוחנות כאלה , המתחלפות חמש פעמים במשך חייו וכך יש לו בסך הכל במשך חייו 26 שנים , כולל החטים . הפיל הוא צמחוני ואוכל עלים , ענפים , פרות , שרשים ועשב . בטבע הוא אוכל 200 - 250 קילוגרם מזון ליום וצרך כ - 160 ליטר מים , ובגני חיות הוא אוכל כל יום 70 קילוגרם מספוא . גלגלת הפיל גדולה , אך בנויה עצמות ספוגיות חלולות ומשקלה אינו רב . המח גדול ומפתח , ומשקלו חמשה עד ששה קילוגרם . הפיל הוא חיה אינטליגנטית מאוד . הפילים ידועים כבעלי זכרון מפתח , וידועים פילים שזכרו והכירו בני אדם שנים רבות אחרי שנפרדו מהם . הרביה וארח החיים רביתם של הפילים אטית . בתנאים נוחים הנקבה אינה ממליטה לפני גיל שלוש - עשרה ואין לה עונת רביה קבועה . בתנאים קשים הבגרות המינית משגת רק בגיל עשרים - עשרים ושתים שנה . ההריון ממשך מאוד - 22 חדשים . בסופו ממליטה הפילה גור יחיד , שגבהי כמטר אחד ומשקלו כ - 100 קילוגרם . ההמלטה נעשית בעמידה . את הגור מגדלות האם וידידותיה . האם מיניקה אותו במשך שנתים , ואם היא מתה , מיניקה אותו אחת מידידותיה , עד שהוא גדל ונגמל . ההמלטה הבאה מתרחשת רק אחרי חמש שנים . אצל הפילה ההודית נמשך ההריון רק 18 חדשים , והפילון הנולד קטן יותר . הפילים האפריקנים חיים בעדרים קטנים , שבראשם עומדות הנקבות . עדרים קטנים אלה מתלקטים לעדרים בני כאלף פרטים . הנקבות הבוגרות הן המנהיגות של העדרים הגדולים . בעבר היו העדרים נודדים בעקבות המזון , אולם כיום חיים הפילים בעקר בשמורות טבע . בשמורת צבו שבקניה יש 20,000 פילים , ההורסים באטיות את כל עצי השמורה והופכים אותה למדבר חסר עצים . לפני מאה שנה היו באפריקה כשלושה מיליון פילים , אולם הפיל ההודי ( בתמונה ) קטן במקצת מהפיל האפריקני . במשך מאות רבות של שנים הוא משמש בארצות המזרח הרחוק כחיית פולחן וכבהמת עבודה . כיום הוא נמצא על סף הכחדה ונחשב לחיה מוגנת . ההודים רואים בפיל חיה קדושה ומקשטים בדמותה את מקדשיהם . הפיל הגדול והכבד רשאי לשוטט באין מפריע ברחובות עמוסי האדם והרכב בהודו . בתמונה - תבליטים קדומים על גבי סלע בהודו , מגולפים בדמות פילים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|