من:  > אביב חדש 13 > עז

صفحة: 180

שעיר לעזאזל זכר עז הבית - הוא התיש - מכנה בלשוננו גם צפיר או שעיר . השם שעיר הוא גם שם נרדף לשד בעברית , ובימי אבותינו היה מקבל המנהג של הקרבת תישים לרצוי האלים . מנהג זה ידוע כהשלכת " שעיר לעזאזל " . גם אצל עמים אחרים מקבלים התישים כדמיות אגדיות . ובמשק המים החסכוני שהוא מקים . עזים אלה מתאמות בארח נפלא לחיים במדבר ומסגלות לשאת צמא ממשך . הבדוי משתמש בחלב העז למאכל ולמשקה . את בשרה הוא אוכל . מעורה הוא מכין נאדות למים ושאר כלי בית , משערה הוא טווה חוטים ואורג את יריעות אהליו , ואפלו שתן העז וגלליה משמשים כסמים וכתרופות . במשק היהודי נפוצה העז הלבנה מן הגזע " זנן " , שמוצאו בשויץ . תנובתה 600 - 1,200 ליטר בשנה ובשרה רך וטעים . עם זאת לא נפוץ גדיל העז במשק היהודי . ב - 1960 היו בישראל כ - 32 אלף עזים לבנות ויותר מ - 100 אלף עזים מקומיות שחרות . מאז הצטמצם מספרן ובסוף שנת 1993 הגיע לכ - 15 אלף עזים לבנות וכ - 80 אלף עזים שחרות . בעולם מגדלים גם שני גזעי עזים בעלי צמר עדין ומשבח . אלה הן עזי האנגורה והקשמיר , שמצמרן מכינים את צמר המוהר ואת אריגי הקשמיר היקרים והעדינים . יעל כבש מכפילי פרסה מעלי גרה פריים צמר עזה עיר ממישור החוף הדרומי . עזה החדשה פנויה על תל עזה העתיקה שהיתה אחת הערים החשובות בתולדות ארץ - ישראל . עזה הקדומה שכנה על " דרך הים " - אחת הדרכים הראשיות במזרח הקדום - ושמשה תחנה אחרונה לפני הכניסה למדבר , בדרך מארץ - ישראל למצרים . לכן נודעה לה חשיבות צבאית מרבה במלחמות האזור וחשיבות מסחרית לשירות שעברו במקום . החל במאה ה - 5 1 לפני הספירה , כאשר נכבשה על ידי פרעה תחותמס ה - 3 , היא נזכרת רבות בתעודות מצריות , אשוריות ואחרות . במאה ה - 12 לפני הספירה כבשו הפלשתים את עזה מידי הכנענים , והיא היתה לחשובה מבין חמש הערים של סרני פלשתים . יהושע בן נון לא נלחם עליה ולא כבש אותה , כשם שלא הצליח לכבש את שאר ערי החוף החזקות . בימי השופטים עדין נזכרת עזה כעיר פלשתית טהורה . במקדש דגון שבעזה מצא שמשון את מותו יחד עם אלפי פלשתים שבאו להתעלל בו לאחר שנקרו את עיניו ( שופטים טז ) . בימי שלמה נזכרת עזה בגבול הדרומי - מערבי של ממלכתו ( מלכים א , ה ד ) . משארים כי לאחר שהכה דוד את הפלשתים , נשברה גם עזה והעלתה מס למלכי יהודה , אך המשיכה לשמר על שלטונה הפנימי כעיר נכריה . היא נכבשה על ידי תגלת פלאסר ה - 3 מלך אשור בשנת 734 לפני הספירה וצרפה לפחוה האשורית של מישור החוף . בשנת 609 לפני הספירה נכבשה עזה שוב על ידי המצרים , ובתקופה הפרסית שגשגה ונהנתה מעצמאות מסימת . עזה תחת שלטון הלניסטי , חשמונאי , רומאי וביזנטי בשנת 332 לפני הספירה כבש אותה אלכסנדר מוקדון , הרס את העיר , מכר את תושביה לעבדים ובנה תחתיה עיר הלניסטית חדשה ומבצרת . מאז היתה עזה תחת שלטון בית תלמי המצרי , עד שבשנת 198 לפני הספירה עברה , יחד עם כל ארץ יהודה , לשלטון בית סלוקוס היוני - סורי . עזה ההלניסטית התפתחה והיתה לעיר הגדולה ביותר בארץ יהודה . בימי אלכסנדר ינאי , השליט החשמונאי , היתה עזה תחת שלטונו . הנבטים עשו את הדרך שבין פטרה לעזה לנתיב מסחר בין - לאמי חשוב , ואת נמל עזה לנמל החשוב ביותר . לעזה הגיעו דרכי המסחר היבשתיות מאילת , מפטרה ומבאר - שבע , וממנה הפליגו הספינות לאירופה . בתקופה הרומית פרחה העיר , ונבנו בה היכלות מפארים לכבוד אלי רומא . בתקופה הביזנטית , לאחר עלית הנצרות , התנצרו גם תושביה ( המאה ה - 5 ) . עקב כך נהרסו המקדשים לאלילים , ועזה הפכה לעיר חשובה בעולם הנצרות הקדימה . בתקופה הביזנטית התקימה בעזה קהלה יהודית גדולה , שהחלה להתבסס בה לאחר כבושה על ידי אלכסנדר ינאי . קהלה זו מלאה תפקיד חשוב בחיי הדת של היהודים בתקופה זו , שבה נאסר על היהודים לעלות לרגל לירושלים . היהודים ממצרים ומצפון אפריקה נהגו אז לעלות לרגל בשלוש הרגלים אל עזה , ואל בית - הכנסת המפאר שהיה בה . עזה בשליטת הערבים והצלבנים בשנת 635 נכבשה עזה על ידי הערבים , ומאז החלה דעיכתה . בתקופה הצלבנית עברה העיר מיד ליד פעמים אחדות . בכל אותו הזמן המשיכה הקהלה היהודית להתקים בעיר . בשנת 1517 נכבשה עזה על ידי הסלטאן הטורקי סלים ה - 1 . חלק ממגרשי ספרד הגיעו אליה באותה העת והגדילו את הקהלה היהודית בה . בשנת 1660 עבר בעזה שבתי צבי ובבית - הכנסת של עזה הכרז כמלך המשיח . כאן נלוה אליו נביאו ועוזרו הנאמן - נתו העזתי , ועזה הפכה למרכז התנועה השבתאית . במאה ה - 18 ירדה עזה מגדלתה עקב מלחמות הפלחים והבדוים שדלדלו את הארץ . גם הישוב היהודי במקים התמעט , עד שבשנת 1 181 התבטל כליל , לאחר שהתקים במשך 1907 שנים ברציפות ( גם הקהלה השומרונית בעזה התקימה ברציפות מאות בשנים , עד לסוף המאה ה - 18 ) . ב - 1965 התגלו על שפת ימה של עזה , באזור העיר הקדומה , שרידי בית - כנסת יהודי מראשית המאה ה - 6 לספירה שממנו שרדה רצפת פסיפס ממארת , ובה דמותו של דוד פורט על נבל . שרידים ארכיטקטוניים נוספים , שעל אחד מהם חקוקה מנורה , נלקחו אף הם מבית - כנסת יהודי בעזה , ומצויים במסגד הגדול של העיר . עזה בעת החדשה גם בעת החדשה המשיכה עזה להיות " שער הדרום " לארץ - ישראל . בשנת 1799 נכבשה העיר על ידי נפוליון , שעלה ממצרים לכבש את ארץ - ישראל . במלחמת העולם הראשונה היא היתה הנקדה הצבאית החשובה ביותר בדרום הארץ . בה חנו והתבצרו רבבות החילים הטורקים פסלון של אל מצרי שנמצא בחפירות ליד עזה . העיר העתיקה עזה שימשה תחנת מעבר מארץ - ישראל למצרים . המצרים שלטו בה תקופה ממושכת , באלף השני לפני הספירה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار