صفحة: 165

חידת האדם וגורלו ביצירותיו מנסה עמוס עוז לחשף את תת - המודע של גבוריו ולגלות את המעמקים המסעירים את חייהם . הוא מתאר את החלשות והיצרים שלהם , וחותר לגלות מה משבש את מהלך חייהם וגורם להם לצאת מדעתם או לסים את חייהם בעבודה זעירה וחסרת ערך . גבוריו של עוז , הרגישים , החולמים והמחפשים משמעות לחייהם , מוצאים פרקן למרירות נפשם במעשים יוצאי דפן , במחאה וברצין לנקמה . השנויים החלים בנפש גבוריו , והנגודים הקימים בין הנסבות החיצוניות למצבן הנפשי , יוצרים עלילה מרתקת . עוז הוא בעל רגישות רבה לפרטים , לצבעים ולתחושות . לתופעות טבע עזות , כגון שרב או סערה , מדבר או ים , יש מטען סמלי בספריו . לשונו עשירה בציורים ובדמויים , משפטיו קצובים ולעתים בעלי אירוניה ( לעג ) דקה , הגורמת לקורא לחשב על המספר . יצרים אפלים ופורעי סדר כבר ביצירותיו הראשונות - קבץ הספורים " ארצות התן " והרומן " מיכאל שלי " - בולטים המאפינים של עוז כמספר . " ארצות התן " כשמן כן הן , ארצות שוממות ופראיות , שבסמוך להן חיים בני אדם - במקרה זה חברי קבוץ - במסגרת תרבותית מגדרת ומסדרת . קרבה זו אל הפראי והמשחרר מיצגת את הפתוי הקים באדם לחרג ממסגרת חייו ולבטא את היצרים הראשוניים שבו , שהתרבות לא הצליחה לעקר . גם ברומן " מיכאל שלי " , שרבים רואים בו את הטוב שבספריו , מתאר עוז את הנגוד בין הפנים והחוץ , בין מסגרת החיים הרגילה לחלומות ולמאויי הלב . זהו ספורה של אשה צעירה , סטודנטית שלא מן המנין לספרות עברית באוניברסיטה שבירושלים , הנשאת לארכאולוג מלמד והגיוני . חויות וחלומות ילדותה , ובעקר זכרונותיה על התאומים הערבים ח'ליל ועזיז - המיצגים ביצירה זו את הפראי והחפשי - מפריעים לה להסתגל לחיי שגרה של אם ועקרת בית . נגוד חריף זה בין הרצוי למצוי משבש בסופו של דבר את דעתה . נטיתו של עמוס עוז לרקם עלילות המהוות משל נכרת בספרו " אהבה מאחרת " , המתאר את קורותיהם של צלבנים בדרכם לארץ - ישראל , שראשיתם בתחושות כח ותקוה וסופם בדעיכה ובאסון . ביצירותיו המאחרות , ביניהן " מנוחה נכונה " , " הר העצה הרעה " , " קפסה שחרה"ו " לדעת אשה " עזב עוז מעט את הסמל והמשל ונטה יותר אל תאור המציאות כפי שהיא . עמוס עוז זכה בפרסים רבים , וספריו תרגמו ללשונות רבות . ספרו " מיכאל שלי " והספור " שלושה ימים וילד " , אף הסרטו . עמוס עוז מכר לצבור בישראל גם בשל דעותיו בעניני פוליטיקה וחברה , שאותן הוא מבטא באמץ באמצעי התקשרת . את דעותיו על הארץ ויושביה הוא הביע במסות שכנס בספרו " באור התכלת העזה " ( 1979 ) וברשימות שפרסמו ב - 982 1 בספר " פה ושם בארץ - ישראל " . כן הוא כתב את " שתיקת השמים " ( 1993 ) , על הסופר שהשפיע על יצירתו - ש"י עגנון . מספריו : " עד מות " , " לגעת במים לגעת ברוח " , " סומכי - ספור לנער " , " מקום אחר " , " המצב השלישי " , " אל תגידי לילה"ו " אותו הים " . עברית , ספרות עולם הזה ועולם הבא צמד מנחים , המצין את הנגוד בין החיים בעולם הזה לעמת החיים שלאחר המות . בעולם הזה אוכלים ושותים , עמלים ויגעים , סובלים ורודפים תענוגות ומלחמות ואסונות פוקדים את האדם ; בעולם הבא - גאלה באה לעולם , אין בו אכילה ושתיה , כלו רוחניות , מלא מנוחה וכבוד , צדק ושויון . בעולם הבא " צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה " . למשג " העולם הבא " שתי משמעיות : א . העולם שאליו עוברות הנשמות לאחר המות , לחיי נצח . ב . ימות המשיח ואחרית הימים - עולם שכלו טוב ואשר , אין בו לא אנחה ולא יגון , אלא הכל שמחים . ויש דעה האומרת : " אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד " ( ברכות לד עמוד ב ) . במקרא אין אנו מוצאים " עולם הבא " לא במובן הראשון ולא במובן השני - כנגוד בין שני העולמות . כן אין במקרא משג ברור מחיי הנשמה לאחר מותו של אדם . גם בספרות התלמודית אין השקפה חד - משמעית לגבי הצורה שילבש העולם באחרית הימים או על עצם קיומו וטיבו של העולם לאחר המות . בתלמוד שני מנחים אלה מופיעים מאות פעמים , למשל : " יגיע כפיף כי תאכל , אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא " ( ברכות ח עמוד א ) . " אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא : כבוד אב ואם " וכולי ( פאה א א ) . אחרית הימים גיהנום גן עדן תקופת המשנה והתלמוד עומאן שטח : 212,460 קמ"ר תושבים : 1.7 מיליון בירה : מסקט דת : אסלאם שפה : ערבית מדינה בדרום - מזרח חצי האי ערב . גובלת בצפון " מערב באמיריות ערב המאחדות , ובדרום - מערב בתימן . רב גבולה היבשתי הוא עם ערב הסעודית . גבול זה עובר במדבר חול ריק מאדם , והתואי שלו שנוי במחלקת : במפות הוא מסמן כקו מקוקו , לא רצוף . עומאן כוללת , ללא רציפות גאוגרפית , גם את צפון חצי האי מסנדם בצפון , החולש על מצר הורמוז , שהוא הכניסה למפרץ הפרסי , ואת איי קוריה - מוריה שמול חופה הדרומי . לארך חוף מפרץ עומאן , בצפון המדינה , מתרוממים הרים תלולים . פסגתם בג'בל אח'דר ( " ההר הירק " , 3,017 מטרים ) . הרים נמוכים יותר , שגבהם עד כ - 1,000 מטרים , יש גם

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار