صفحة: 12

סורינם שטח : 163,270 קמ"ר תושבים : 425,000 בירה : פרמריבו דת : נצרות , הינדו , אסלאם שפה : הולנדית מדינה בצפון - מזרח אמריקה הדרומית , על חוף האוקינוס האטלנטי . גובלת בגוינה במערב ובגיאנה הצרפתית במזרה . בדרום היא גובלת בברזיל . עד 1975 היתה מושבה הולנדית ששמה גיאנה ההולנדית . בצפון , לארך החוף , משתרעת שכלה בצתית שרחבה 60 - 80 קילומטרים . מדרום לה משתרעת רמה שגבהה 500 - 1,000 מטרים . בשל הקרבה לקו המשוה שורר בסורינם אקלים משוני עם משקעים רבים ( עד 3,000 מילימטרים גשם לשנה ) . הצומח הוא יער משוני במישור וסונה במקומות הגבוהים יותר . הישוב החקלאי מרכז במישור החוף , ששם מגדלים ארז , קני - סכר , קפה , בננות ותירס . אוצרות הטבע העקריים הם זהב במרכז ובוקסיט ( חמר הגלם להפקת אלומיניום ) בצפון . סורינם היא מן המפיקות המובילות בעולם של מחצב זה , והוא מהוה , בצורה גלמית או מעבדת , את עקר היצוא של המדינה . האכלוסיה מגונת ביותר . בפנים הארץ יושבים אינדיאנים , ובחוף - שחרים ומולטים ( בני תערבת של שחרים ולבנים ) , צאצאי עבדים שהובאו לעבודה במטעים במאה ה - 17 ובמאה ה - 18 . יש גם " כושי יער " - צאצאי שחרים , שנמלטו אל פנים הארץ והתערבו באינדיאנים . עם בטול העבדות במאה ה - 19 קלטה הארץ פועלים - מהגרים מדרום אסיה , בעקר מהודו , והם היום כשליש מן האכלוסיה . רבם הינדואים ומעוטם מסלמים , ואלו השחרים והמולטים רבם נוצרים . מספר הלבנים בסורינם קטן : רבם הגרו להולנד אחרי קבלת העצמאות . ההגירה לארץ האם לשעבר - לאו דוקא של לבנים - נמשכת עד היום , וכיום יושבים בהולנד כ - 50,000 ו יוצאי סורינם . הבירה פרמריבו שוכנת על החוף . מספר תושביה 250,000 - יותר ממחצית מכלל תושבי המדינה . בשנת 1499 נתגלה החוף בידי הספרדי אלונסו דה הוחדה והאיטלקי אמריגו וספוצ'י ( שעל - שמו הפרטי נקראה אחר כך היבשת החדשה בשם " אמריקה " ) . נוסעים והרפתקנים הוסיפו להגיע למקום בחפושים אחר אלדורדו , ארץ הזהב האגדית . האזור שבו שוכנת סורינם היום נמסר להולנד בידי בריטניה בשנת 1667 . בקונגרס וינה ( שהתכנס ב - 1814 לשם הסדרת עניניה של אירופה לאחר נפילתו של נפוליון ) , אשרה חלקת האזור כלו בין בריטניה , הולנד וצרפת . ב - 1954 נתנו ההולנדים למושבה סורינם מעמד של חבל אוטונומי מעבר לים , וב - 1975 היא קבלה עצמאות מלאה . בתקופת עצמאותה הקצרה הספיקה סורינם לעבר שלוש הפיכות ב - 1980 , ב - 1982 ושוב ב - 1990 . בין הפיכה להפיכה , וכן מאז 1991 , שורר בה משטר דמוקרטי פחות או יותר . סמכיות השלטון הן בידי הנשיא , אך לידו פועלים מועצת מדינה ( מעין ממשלה ) ופרלמנט רב - מפלגתי . יהודים בסורינם יהודים יוצאי הולנד ואיטליה ישבו בפרמריבו כבר בראשית המאה ה - 17 . בשנת 1644 הצטרפו אליהם יהודים מגולי ספרד ופורטוגל . אלה יסדו עם האנוסים מברזיל חבל יהודי אוטונומי במרחק מה מן החוף , ושמו " יודן סונה " . הישוב יודן דורף ( " כפר היהודים " ) שבו הצליח מבחינה כלכלית , אך נעזב ב - 1832 . כיום חיים במדינה כ - 150 יהודים , בהם גם מעט מולטים , צאצאי נשים כושיות שהתגירו . אינדיאנים אמריקה הדרומית אנוסים גרוש ספרד עבדות קו המשוה קונגרס וינה סזן , פול ציר צרפתי , מהמבשרים הגדולים של אמנות המאה ה - 20 . יצר באמצעות הצבע ונגודי הגונים תחושה של נפח ותלת - ממדיות . על סמך יצירתו המקורית פתחו יוצרים רבים אחריו , כמו פיקסו , גישות חדשניות באמנות הציור . חי בשנים 1839 - 1906 . פול סזן נולד באקס - אן - פרובנס שבצרפת . על פי רצון אביו , בנקאי עשיר , הוא למד משפטים . אולם בהיותו בן עשרים ושתים נטש סזן את למודיו אלה לטובת העסוק באמנות . הוא חי בפריס שנים אחדות , וכפי הידוע נכשל בבחינות הכניסה לבית - הספר הגבוה לאמניות . לאחר מות אביו השתקע פול סזן באחזת המשפחה ונשא לאשה את אהובתו אורטנס פיקה , המופיעה ברבים מציורי הדיוקן שציר . ציורים משלו הצגו ב " סלון הנדחים " בפריס , שהיתה תערוכת האמנים שחברו יחד כדי להציג את עבודותיהם , שנדחו על ידי הסלון האמנותי הרשמי . הקהל והמבקרים היו אדישים ליצירתו של סזן , אולם בשל מצבו הכלכלי היציב הוא היה יכול להמשיך ליצר . שנים אחדות הוא עבד במחיצתו של פיסרו , הציר האימפרסיוניסט , שעל פי בעמוד ממול : נזף כפרי מאת פול סזן . הטבע ריתק את סזן בהמון צבעיו . אולם הוא לא ביקש לתאר אח אופיו המשתנה , כפי שניסו הציירים האימפרסיוניסטים לעשות , אלא לתאר דווקא את הקבוע והיציב שבו . הנחלים הרבים העוברים במישור החוף הצפוני של סורינם משמשים לתושבי האיזור - שהם כ - 80 אחוז מתושבי המדינה - עורק תחבורה פנימי תשוב . כיום מרבית מיושבי המדינה הקטנה הם קריאולים , בני תערובת של שחורים ולבנים .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار