עכביש

صفحة: 201

כרגלים פרוקות ושעירות ונקראים בחנינים , משמשים כאיברי החישה העקריים של העכביש , שראיתו חלשה . אצל הזכרים הבחנינים מעבים בקצותיהם והם גדולים מאשר אצל הנקבות . הם משמשים גם להעברת תיקי הזרע לגופה של הנקבה בעת ההזדוגות וההפריה . בבטן הרכה , שאינה מחלקת לפרקים , מצויים רב האיברים הפנימיים של העכביש . בחלקה הגחוני מצויים ארבעה פתחי נשימה , פתח המין ופי הטבעת . קורי העכביש בקצה האחורי של בטן העכביש מצויות בלוטות טויה , המפרישות חמר חלבוני דביק , הפיברואין . החמר הדביק נלחץ דרך צנוריות דקיקות ויוצא החוצה דרך פטמיות הטויה הנמצאות בקצה הבטן . בפטמיות הטויה מצויים נקבים רבים וקטנים , שמספרם עולה לעתים על אלף . דרך הנקבים האלה יוצא הפיברואין ומתקרש בבואו במגע עם האויר . הפיברואין הקרוש הופך לקור דק וגמיש , המצטין גם בכשר המתחותו הרב . בעזרת רגליו האחוריות , המצידות בזיפים משננים ובטפרים ממסרקים , טווה העכביש את רשת קוריו המרכבת . קורי העכביש משמשים כרשתות ציד , כקורי הליכה , כקורי דאיה וכמטוים לעטיפת הביצים ולבנית קנים . המשכללים בטווי הקורים הם עכבישי הגלגל , שרשתותיהם דמויות הגלגל בנויות בדיוק ארכיטקטוני רב . יש ביניהם כאלה , שקטר רשת הציד שלהם מגיע לארבעים סנטימטר , והיא זרועה טפות דבק . חרקים המגיעים לרשת זו נדבקים בדבק זה ומזעזעים את הרשת . מיד עט עליהם העכביש ונושך אותם , תוך הזרקת ארס . לאחר מכן היא עוטפם בקורים ולאחר שמתו , הוא מוצץ את תכנם הרך ומותיר את שלדיהם הקשים על הרשת . לא כל העכבישים טווים רשתות ציד . בני משפחת הזאבניים הם עכבישים זריזים הרודפים אחרי טרפם וצדים אותו בדרך זו . בני משפחת הקפצנים אורבים לטרפם וצדים אותו תוך קפיצה , ובני משפחת הירקנים יורקים על טרפם חמר דביק , המתקרש ומדביק את הטרף למקומו , ואז הם מתקרבים אליו ומוצצים את תכנו הרך . רב העכבישים נזונים מחרקים ופרוקי - רגלים קטנים . גדלו של הטרף תלוי בגדל הטורף . ואכן , עכבישי העופות , הגדולים בעכבישים , טורפים עכברים וצפורים , ויש ביניהם היודעים אף לצוד דגים . ארך גופם ( ללא רגלים ) של הגדולים בין העכבישים האלה מגיע עד 10 סנטימטרים , ועם רגלים פשוטות הוא מגיע עד 25 סנטימטר . רבם חיים ביערות העד של אמריקה התיכונה . בישראל יש נציג אחד ממשפחה זו , הפרון השחר , שארך גופו כחמשה סנטימטרים והוא עטור שערות פרוה רכות . בעונת הרביה טווה הזכר רשת קורים עדינה ומפריש עליה את תאי הזרע שלו . מכאן הוא אוספם לתפיחות שבקצה בחניניו , ובעת ההזדוגות הוא סוחט אותם לתוך פתח המין של הנקבה . הנקבה מטילה את ביציה המפרות לתוך מעטה קורים צפוף ויוצרת פקעת המגנה על הביצים . לעתים נושאת הנקבה את הפקעת עד בקיעת הצעירים . עכבישים מועילים ומזיקים רב העכבישים מועילים לאדם , מכיון שהם טורפים חרקים שרבם מזיקים לאדם . אולם קימים גם עכבישים ארסיים , המסגלים להזיק לאדם . רב המינים הללו כלולים במשפחת האלמנות , שבה כ - 1,500 מינים הפזורים ברחבי העולם . בישראל מצויים כ - 30 מינים ממשפחה זו וביניהם בולטים : האלמנה השחרה , אלמנת רביבים והאלמנה הלבנה . זכרי העכבישים הללו קטנים מן הנקבות ולאחר ההזדוגות הם מתים או נטרפים בפי הנקבות הנותרות בודדות , ומכאן שמם . נשיכת האלמנות גורמת , במקומות שונים בעולם , למקרי מות של צאן ובקר ואף של בני - אדם . בישראל ידועים מקרי פגיעה מעטים בילדים ואף במבגרים , אך אין ידועים מקרי מות כתוצאה מנשיכות של אלמנות . הטרנטולה שם שנתן לעכבישים הגדולים ממשפחת הזאבניים . הם נקראים כך על - שם העיר טרנטו בדרומה של איטליה , שבו נחקרי לראשונה . גם כיום מצויות שם טרנטולות . הן הגיעו עם משלוחים של יבולים לארצות רבות הרחוקות מאיטליה . הטרנטולות הגדולות בעולם מצויות בגיאנה וארך גופן 5.8 סנטימטרים . מהן הצדות צפורים קטנות . מימין : נקבת האלמנה השחורה קיבלה את שמה בשל מנהגה לטרוף את הזכר קטן המידות לאחר ההזדווגות . בישראל חיים שלושים מינים של עכבישים ממשפחת האלמנות השחורות . משמאל : קורי העכביש הם מהמראות המופלאים בטבע בשל המורכבות , העדינות והדיוק שבהם . הקורים משמשים את העכבישים לריחוף , להליכה , לבניית קינים ולציד . קורי העכביש הם תחבולה מעולה לציד , אך ישנם סוגי עכבישים הצדים בעזרת קפיצה על טרפם ממחבוא או רדיפה אחריו . בתמונה - עכביש בעת ציד ,

السابق  |  التالي