עגבניה

صفحة: 157

נוזל ירקרק בעל ריח אפיני . פרחי העגבניה צהבים וגדלים באשכולות מרבי פרחים . ההאבקה עצמית . תוכה הבשרני של העגבניה מחלק על ידי מחצות לכמה חלקים . הזרעים נמצאים בציפה ונאכלים יחד אתה . מוצא העגבניה באמריקה הטרופית , וממנה הובאה לאירופה במאה ה - 16 . עד למאה ה - 18 נמנעו בני אירופה מלאכל את העגבניה מחשש שיש בה רעלים , והיא שמשה כצמח נוי ורפואה . בימינו היא נפוצה בכל העולם . העגבניה מכילה בעקר מים ( 93 אחוז ) , ויטמין סי ( C ) ומעט חלבון ופחמימות . ערכה התזונתי אינו גבוה . יש בה כ - 20 קלוריות ב - 100 גרם . " תפוח האהבה " מקור שמה העברי של העגבניה - פרי המצאתו של אליעזר בן יהודה - הוא במלה עגבים , שפרשה אהבים . שם זה הוא זכר לאמונה שרוחה באירופה במאה ה - 16 , שלפיה העגבניה היא פרי המעורר את האהבה ואת החשק המיני . בצרפת היא כנתה באותה העת בשם " תפוח האהבה " . " מלכת " הסלט הישראלי העגבניה הובאה לישראל באמצע המאה ה - 19 על ידי נזירים צרפתים , אך גדולה בכמיות מסחריות החל רק בשנות ה - 30 של המאה ה - 20 , לאחר שהובא לארץ זן משבח מהקודם . לעגבניה מאות זנים , שמקצתם פתחו במיחד בישראל והתאמו לאזורי אקלים שונים ולמטרות שונות , כגון קטיף מכני לתעשיה . כיום מגדלים עגבניות בעקר בשדות פתיחים , אך גם במנהרות מכסות ביריעות פלסטיק ובחממות , תוך התאמת צורת הגדול לעונת השווק ולאזור הגאוגרפי . בין הזנים הישראליים הנפוצים מצויים " ערבה " , " תמר"ו " עין גדי " , וזן מיחד שפתח בפקולטה לחקלאות ברחובות ונקרא על כן " פקולטה " . כיום מגדלים גם זן מיחד של עגבניות קטנות , המיעד ברבו ליצוא . הן מכנות " עגבניות שרי " . העגבניה נמנית עם ירקות הסלט החשובים בישראל , והיא משוקת כל השנה . משתמשים בעגבניות גם בתעשית המזון ליצור רסק , תרכיז , מיצים , שמורים ועוד . באמצע שנות ה - 90 גדלו בישראל עגבניות על פני שטח של כ - 60,000 דונם . יבול העגבניות ב - 1995 הסתכם בכ - 504,000 טונות , מתוכן כ - 189,000 טונות למאכל והשאר לתעשיה . ירקות סולניים עגור עוף ממשפחת העגוריים שבסדרת העגוראים . המשפחה כוללת כ - 15 מינים שונים , כלם עופות גדולים שצורתם כצורת חסידה . הם שונים מן החסידות כמקורם , שהוא קצר יותר , ובאצבע האחורית של רגלם , שהיא קצרה ואינה נוגעת בקרקע . צבעם של רב העגוראים אפר , ורק ראשם מקשט בנוצות צבעוניות או בחלקי עור חשופים וצבעוניים . העגורים הם עופות קרקע שאינם נחים על עצים . הם מרבים ללכת בשדות ולנקר וכך הם מוצאים את מזונם המגון : זרעים , עשבים ופרות מן הצומח וכן חרקים וחליתנים קטנים מן החי . הם גם דוגרים על הקרקע , חוץ עגור הכתר נבדל משאר העגורים לא רק בצבעיו המרהיבים , אלא גם במנהגו לדגור על עצים . שאר בני משפחת העגורים דוגרים על הקרקע ומגדלים שם את צאצאיהם . עגור חן , הנראה בתמונה , ניכר בנוצות הארוכות הצומחות על חזהו והמוסיפות לו נופך של חן . מין זה מזדמן לישראל לעתים רחוקות . העגבנייה זקוקה לחום לשם גידולה , בישראל מגדלים עגבניות כל ימות השנה בשדות פתוחים , במנהרות מכוסות יריעות פלסטיק ובחממות .

السابق  |  التالي