עברית , לשון

صفحة: 151

עברית , לשון עברית היא שפה שמית צפונית - מערבית , שהיתה אחת השפות המדברות בכנען עוד לפני שבני ישראל כבשו אותה והתנחלו בה . מאז היא שפתו של עם ישראל . כשפה זו כתובים ספרי התנ"ך , חוץ מפרקים אחדים הכתובים ארמית , ולכן היא מכנה גם " שפת הקדש " . השפה העברית נמנית עם משפחת הלשונות השמיות , יחד עם שפות כמו האכדית , הארמית הפניקית והערבית . לשונות אלה קרובות זו לזו בעקר באוצר המלים , אך גם בתכונות הדקדוקיות שלהן , כמו הש . רש ותבניות השם והפעל . העדות החשובה ביותר לשפה העברית מראשיתה ועד לתקופה ההלניסטית , תקופה שנמשכה כ - 1,500 שנים , היא התנ"ך . עדיות אחרות הן ממצאים ארכאולוגיים כמו לוח גזר , מכתבי לכיש וערד וכתבת השלוח . הן מחזקות את המידע על אפן השמוש בשפה בתקופה זו . הלשון העברית היא היחידה מבין השפות הקדומות שזכתה לתחיה , והיא מדברת על ידי מיליונים בחיי היום - יום . מאפיני השפה העברית השפה העברית מרכבת מ - 22 אותיות המיצגות 23 עצורים . בעברית , כמו בשאר השפות השמיות , יש בדרך כלל שיש תלת - עצורי , כלומר שלוש אותיות שרש כמו כ'ת'ב , א'כ'ל וש'ל'ח . אותיות השרש מבהירות את משמעות המלים הנגזרות והמסתעפות מהן , לדגמה - השרש ז'ר'ק מורה על משמעיות המלים זריקה , מזרק , זרוק , מזרקה ועוד . הנקוד מצביע על השני והגוון במלים , כמו במלה שלט , שאפשר לקרא אותה שלט , שלט או שלט . אולם יש שמות עצם קדומים הבנויים משני עצורים , ויש פעלים ושמות המבססים על ארבע אותיות שרש . בעברית קימים שבעה בנינים של הפעל : פעל ( קל ) , נפעל , פעל , פעל , התפעל , הפעיל והפעל , ותבניות ( משקלים ) שונות של השם כמו : כתב , מכתב , כתיבה , כתבה וכלי . הבנינים השונים משמשים בדרך כלל לבטוי משמעיות וגובים שונים באפן הפעלה . אולם לא את כל השרשים בעברית נתן להטות למלים בעלות משמעות בכל הבנינים . ספרי התנ"ך כתובים בלא נקוד , וכך כותבים את ספרי התורה עד היום . הכתיב בספרים המאחרים נוטה להיות מלא יותר . למרות שיטות הנקוד השונות : הבבלית , הארץ - ישראלית והטברינית ( המקבלת היום ) , חלו שנויים רבים בתפוצות ישראל בהגיתן של התנועות ( כמו קמץ גדול ) ובהגיתם של העצורים - כמו ח , ע , ט ו - ק - וזאת בהשפעתן של שפות לועזיות שונות . המצאותם של עצורים גרוניים - א , ה , ח , ע - מיחדת את העברית מרב השפות הלא - שמיות . בעברית ישנה הבחנה בין המינים , זכר ונקבה , הן בפעל והן בשם . הבחנה זו באה לידי בטוי בתוספת אותיות ה'ו - ת'לנקבה . המספרים מתאמים אף הם למינים השונים , כגון שנים לזכר ושתים לנקבה . מיחדת לעברית אף תופעת הסמיכות , היוצרת קשרים כגון שיכות או תאור תכונה של עצם כלשהו בין שתי המלים המרכיבות אותה - הסומך והנסמך . כך בסמיכיות בית - ספר , נמל תעופה או דרום הארץ . צמידות זו גוררת אחריה שנויים בדרך ההגיה ובנקוד . כדי לצין את המכר , החשוב או המדגש מסבה אחרת משתמשים בעברית ב - ה'הידוע . כתובת עברית מן המאה השביעית לפני הספירה שנמצאה בחפירות מצד הושעיהו . במשך אלפיים שנות גלותו של העם היהודי שימשה השפה העברית בתפוצות השונות כשפת התפילה ולימודי הקודש בלבד בתמונה - דף מתוך סידור תפילה מצפון איטליה ( סוף המאה ה - 16 ) .

السابق  |  التالي