סעודה מפסקת

صفحة: 99

סעודה מפסקת הארוחה הנאכלת לפני הצום בערב יום הכפורים ובערב תשעה באב , שהם שני ימי הצום היחידים המתחילים עם שקיעת החמה של היום הקודם . הסעודה המפסקת הנאכלת בערב יום הכפורים לפני תחלת הצום היא סעודת מצוה . יש הנוהגים לאכל מאכלים קלים כדי להקל את הרעב והצמא בעת הצום , אולם מצוה היא להרבות דוקא באכילה כדי לקים את זכות התענית במלאה . למרבים באכילה ובשתיה בסעודה המפסקת , נחשב להם הדבר כאלו צמו שני ימים , בערב יום הכפורים וביום הכפורים . הסעודה המפסקת הנאכלת לפני צום תשעה באב היא סעודה צנועה , שנוהגים לאכל אותה ביחידות . בסעודה מפסקת זו אוכלים רק תבשיל אחד , ובעדות רבות נהוג לאכל ביצה שגלגלה באפר , זכר לשרפת בית - המקדש . יום הכפורים צום ותענית תשעה באב ספדי , משה אדריכל ישראלי - קנדי . נודע בעצוב מערכת מגורים חדישה , עשויה מפטון , הנקראת " הביטט " . תכנן ועצב אתרים מרכזיים בירושלים . משה ספדי נולד בחיפה בשנת 1938 ולמד אדריכלות באוניברסיטת מקגיל במונטריאול . הוא התפרסם בעצוב תערוכת " אקספו 67 " במונטריאול וכהוגה ה " הביטט " - מערכת מגורים מבטון טרומי , דמוית מגדל של קביות מדרגות , שיחידות הדיור בה מחברות למסגרת במכלולים רבי קומות בעלי קוי מתאר משתנים . הצלחת ה " הביטט " הביאה לספדי הזמנות לתכנון מערכות מגורים כאלה בפוארטו ריקו ובסן פרנסיסקו . בירושלים עצב ספדי שכונה ברבע היהודי , את ישיבת פורת יוסף ואת רחבת הכתל . כן תכנן את אתר ההנצחה ב " יד ושם " לילדים שנספו בשואה . ספדי תכנן גם את " מתחם ממילא " הסמוך לחומות העיר העתיקה בירושלים . גם תכניתו להקים מבנה ענקי שיקרא " שער לישראל " על רצועת החוף של תל - אביב עוררה וכוחים והתנגדות , ועדין לא ממשה . תערוכה של מבני צבור שעצב בשנים 1971 - 1998 בישראל , בארצות - הברית ובקנדה הצגה בגלריה האוניברסיטאית בתל - אביב . מונוגרפיה הכוללת את כל עבודותיו יצאה לאור ב - 1998 . אדריכלות יד ושם ספוגים הספוגים הם מערכת של בעלי - חיים רב - תאיים ירודים . קימים מינים רבים של ספוגים השונים בצורתם , בגדלם ובצבעיהם , אולם לכלם יש מבנה יסודי אחיד ופשוט - גופם בנוי משתי שכבות תאים . היונים והרומאים , שאהבו את תענוגות החיים , הם שגלו לראשונה את ערכם של הספוגים . שחינים וצוללנים מצטינים היו צוללים לקרקעית הים התיכון ושולים את הספוגים העדינים והרכים . היונים והרומאים חשבו שהספוגים הם צמחי ים , ודעה זו היתה מקבלת מאות שנים רבות . רק במאה ה - 18 קבעו הזואולוגים , כי הספוגים הם בעלי - חיים . עם זאת רבים סוברים גם היום , כי הספוגים הם צמחים מוזרים . גופם של הספוגים בנוי משתי שכבות תאים : השכבה החיצונית והשכבה הפנימית . בין שתי השכבות האלה מצוי חמר מקפתי ( ג'לי ) שעביו שונה , ובו פזורים תאים מטיפוסים שונים . הספוג הפשוט ביותר נקרא אסקון , והוא נראה כמו כד הנקוב במקומות רבים . דרך הנקבים חודרים מים העוברים בתעליות לחלל הכד הרפוד בתאים מיחדים . אלה הם תאים בעלי שוטונים ארכים המכנים תאי רביד . תאים אלה נעים ללא הרף ובתנועתם מזרימים מים אל פתח הכד . כאשר המים האלה יוצאים , חודרים כל הזמן מים טריים דרך הנקבים והתעליות . תאי הרביד קולטים מן המים הטריים חמצן לנשימתם וכן חידקים ופרורי חמר אורגני , המשמשים כמזון לספוג . דרך המים היוצאים מגופם הספוגים מפרישים את פסלת המזון והנשימה . הטיפוסים המפתחים יותר הם סיקון ולויקון , וביניהם מינים שגדלם מטרים אחדים . גם גופם עשיר בנקבים ובתעליות מים , אך החללים המרבים בתאי הרביד , שהם חללי הקבה , מרבים בספוגים אלה . רביה והשלמת איברים הספוגים מתרבים לרב על ידי הנצה . על פני הספוג הבוגר מופיע נצן ההולך ומתפתח , עד שהוא יוצר ספוג קטן , הנתק מן הספוג הבוגר ויוצר ספוג חדש . במקרים רבים אין הספוגים הצעירים נתקים מגוף הספוג הבוגר , אלא נשארים צמודים אליו . כך נוצרת מושבת ספוגים הכוללת הספוג מורכב מתאים עצמאיים , המים חודרים אל הספוג דרך נקבים המצויים על מעטפת הספוג , ספוג צינורי צבעוני . בקרקעית הים מצויים ספוגים רבים בעלי צבעים עזים ומרהיבים . היוונים והרומאים גילו את נעימות מגעם של בעלי - חיים מוזרים אלה והיו שולים אותם מקרקעית הים .

السابق  |  التالي