מלחמת העצמאות

صفحة: 120

לראשונה בתותחים . אולם ההתקפה נהדפה בידי המגנים ו " צבא ההצלה " נסוג לג'נין . הצלחת מבצע " נחשון " וכשלון ההתקפה הערבית על משמר העמק עודדו את כחות המגן להמשיך בבצוע תכנית ד . בששת השבועות הבאים , עד ל - 15 במאי 1948 , שחררו כחות המגן העבריים את הערים המערבות טבריה , חיפה וצפת . כן נכבשו כמאה כפרים ערביים ברחבי הארץ ונפלה העיר הערבית הגדולה יפו . עכו כתרה ונוצר רצף של שליטה יהודית מהגליל העליון , דרך הגליל התחתון המזרחי ועד עמק בית שאן . רב הכבישים נפתחו לתנועה , פרט לקטע של הכביש לירושלים העובר ליד לטרון . עם התקרב ה - 15 במאי - יום סיום המנדט הבריטי בארץ - ישראל - נראה היה שכחם של הערבים בארץ נשבר , הנהגתם התפוררה , רב מנהיגיהם נמלטו מן הארץ והערבים בהמוניהם נטשו את ישוביהם וברחו במצות הועד הערבי העליון . בשלב זה של המערכה נצח הישוב היהודי . אך הנצחון לא היה שלם . לאחר מבצע " נחשון " נחסמה שוב הדרך לירושלים , וב - 13 במאי 1948 , ערב הקמת המדינה , נפלו ישובי גוש עציון לידי הערבים . עם נפילתם , החלט לפנות גם ישובים אחרים בסביבות ירושלים - עטרות , נוה יעקב , הרטוב , וכן את מפעל האשלג ובית הערבה שבצפון ים המלח . הפלישה וקרבות הבלימה ביום ה באיר תש"ח , ה - 14 במאי 1948 , הכריזו נציגי הישוב היהודי בארץ - ישראל על הקמת מדינת ישראל . הכרזה זו הקדימה ביום אחד את סיומו הרשמי של המנדט הבריטי בארץ שחל בשבת . למחרת פלשו צבאות ערב לארץ , כדי למנע את הקמת המדינה היהודית . בשלב זה חזרה היזמה לידי הערבים , וכחותינו עברו להתגוננות . מטוסים מצריים הפציצו את תל - אביב . מצפון הארץ פלש הצבא הלבנוני דרך מלכיה אל הגליל , אך נהדף ברמות נפתלי . בכך סכל הנסיון לנתק את " אצבע הגליל " ממרכזי הישוב היהודי . הצבא הסורי תקף מדרום לכנרת . מטרתו היתה להגיע לגליל התחתון ומשם להתקדם ולכבש את אזור חיפה . כח השריון הסורי הצליח לכבש את צמח הערבית שמדרום לכנרת ואת משמר הירדן , הקרובה לגשר בנות יעקב שעל הירדן , אך נהדף בהתקפתו על דגניה . הודות לכך נצל עמק הירדן , אף כי שנים מישוביו - מסדה ושער הגולן - נטשו למשך ימים אחדים . בדרום עמק הירדן , באזור קבוץ גשר , פלש הצבא העיראקי . הוא כבש את נהרים , אך נעצר בסביבות גשר . אז הפנו מאמצי העיראקים למרכז השרון , אך גם שם נעצרו , כי נאלצו לשלח תגברת לעזרת ג'נין , שהתקפה בידי כחותינו . בחזית ירושלים ספגה ישראל את המהלמה הקשה ביותר . כחות מן הלגיון הערבי - צבא ממלכת ירדן - הצטרפו לערבים הלא - סדירים , שצרו על הרבע היהודי בעיר העתיקה . ב - 28 במאי 1948 נכנע הרבע ומגניו נפלו בשבי הלגיון . ירושלים החדשה היתה נתונה במצור , כי הדרך אליה היתה מנתקת בקטע של לטרון . חמש פעמים תקף צה"ל את לטרון , אך נכשל וסבל אבדות רבות . רק ערב ההפוגה ( הפסקת הקרבות ) הראשונה הצליחו כחות צה"ל לפרץ דרך עוקפת בהרים : " דרך בורמה " ( כדגמת הכביש שסללו הבריטים בבורמה , כשהיפנים כבשו חלק נכר מדרום - מזרח אסיה ) , שבה העבירו מזון , אנשים וציוד לירושלים הנצורה . בחזית הדרום פלש לישראל הצבא המצרי , שהיה הגדול בצבאות ערב . הוא התקדם בשני טורים : הראשון והעקרי - לארך כביש החוף , כשמגמתו תל - אביב , והאחר - דרך באר שבע וחברון , כשמגמתו ירושלים . המצרים תקפו את ישובי הדרום שעמדו למכשול בדרכם . הם נהדפו בנירים ובכפר דרום , אך הצליחו לכבש את יד מרדכי ונצנים . הם המשיכו בהתקדמותם צפונה והגיעו עד גשר הכביש שליד אשדוד , מרחק של 35 קילומטר בלבד מתל - אביב . כאן הם נעצרו על ידי חיל הרגלים - ובראשם חטיבת " גבעתי " - ועל ידי חיל האויר הישראלי הצעיר , ומאז נקרא הגשר " עד הלום " ( עד כאן ) . המצרים הקימו קו חזית שהתבסס על הישובים הערביים שבין מג'דל במערב ( ליד אשקלון ) לבין בית ג'ברין במזרח . קו זה נתק אמנם את הדרכים לנגב , אך השיג את המטרה החשובה באותו רגע לישוב היהודי - בלימת התקדמות המצרים צפונה . שלב זה של מלחמת העצמאות למעלה : בית - חרושת לייצור משוריינים שפעל בתל - אביב בשנת 1948 . המחסור בציוד ובכלי נשק הקשה על הלוחמים , ואילץ אותם לאלתר וליצור קשרים עם מדינות זרות ספקיות נשק , כמו צ'כוסלובקיה . למטה : חיילי צה"ל יורים מעמדות עשויות שקי חול , שהוקמו בשכונה ימין משה , השוכנת לרגלי חומת העיר העתיקה בירושלים . אחרי המלחמה היתה ירושלים לעיר חצויה .

السابق  |  التالي