מלחמת העצמאות

صفحة: 119

של היהודים . שנית , חלק נכר מהשטחים שנועדו בתכנית החלקה למדינה היהודית היו בשליטת הערבים , ביניהם עורקי התחבורה העקריים . שלישית , מרכזי האכלוסיה היהודית היו מקפים ברכוזים ערביים צפופים . כך ארע ששכונות מאכלסות ביהודים השתיכו לשטח השפוט של עירית יפו הערבית . ירושלים היתה מקפת בישובים ערביים , ובתוכה שכונות יהודיות צמודות לשכונות ערביות , והרבע היהודי בעיר העתיקה היה מקף כלו ערבים . גם בחיפה היה חלק נכר של העיר בשליטה ערבית , וכך גם בערים המערבות טבריה וצפת . מלבד זאת היו ישובים יהודיים שהיו מבודדים לחלוטין בתוך סביבה ערבית , כמו גוש עציון , ישובי הנגב הצפוני , הגליל המערבי ועוד . דרכי התחבורה בין הרכוזים היהודיים בשלוש הערים הגדולות עברו אף הן דרך אזורים שהיו בשליטה ערבית . עבדות אלה גרמו לכך , שהמלחמה התנהלה בשתי חזיתות עקריות : האחת - הגנה על הישובים המבודדים ועל הגבולות של ארץ - ישראל מפני חדירת תוקפים ערבים , והאחרת - הגנה על דרכי התחבורה ומניעת נתוקם של ישובים יהודיים . המלחמה על הדרכים המלחמה על הדרכים נטשה בכביש היחיד שקשר את ירושלים המבודדת עם השפלה היהודית . מערכה כבדה התחוללה גם על הדרכים המקשרות בין ירושלים לגוש עציון , בין מרכז הארץ לישובי הנגב , ובין חיפה לנהריה ולישובי הגליל המערבי . כאשר החלו ההתקפות הערביות על התחבורה היהודית נמצא פתרון זמני בנסיעה בשירות , שכללו מכוניות משרינות מאלתרות . על השירות הגנו מלוים מחברי הפלמ"ח - ביניהם גם נשים - שכנו " פורמנים " ( רכבים בלעז ) . המלוים נאלצו להסתיר את נשקם כדי שהאנגלים לא יחרימו אותם , והוציאו אותם רק בעת התקפה . אולם פתרון זה היה זמני בלבד . זמן קצר לאחר פרץ המלחמה מצאו הערבים דרך להתגבר על מגני השירות . הם היו מרכזים כחות גדולים לארך הדרך שבה עמדה השירה לעבר ומקימים מחסומים בנקדות התרפה , כמו שער הגיא . כאשר המשרין הראשון היה מגיע למחסום ונעצר , היו נתקעות מאחוריו כל שאר המכוניות - ואז היו הערבים פותחים באש קטלנית מן המארב על השירה הלכודה . מספר הקרבנות בשירות אלה גדל והלך ורב היה מספר כלי הרכב שלא הגיעו ליעדם . טבעת המצור על ירושלים התהדקה ותושביה היהודים סבלו מרעב ומצמא . לבסוף התבצרו הערבים במשלטים משני צדי הדרך ומנעו לגמרי את מעבר השירות . כך נתקה ירושלים משפלת החוף , וגוש עציון נתק מירושלים . כן נתקו ישובי הנגב והגליל המערבי ממרכזי הישוב היהודי . עקב כך החליט הפקוד העליון לנקט יזמה ולפתח בכמה וכמה מבצעים גדולים , שעתידים היו לשנות את פני המלחמה . " מבצע נחשון " בחדש מרס 1948 עבדה במטה ה " הגנה " תכנית פעלה שנקראה " תכנית ד " . מטרתה היתה להשתלט על השטחים שנועדו למדינה היהודית לפי תכנית החלקה של האו"ם , וכן על שטחים שבהם היתה אכלוסיה יהודית , גם אם לא נכללו בתחום המדינה המיעדת . התכנית גם נועדה ליצר רצף בין כל הישובים היהודיים , לקראת האפשרות שצבאות המדינות הערביות יפלשו לארץ עם סיום הפנוי הבריטי . התכנית בצעה בהדרגה , לפי קצב הפנוי הבריטי ולפי התפתחות הלחימה בגזרות השונות . כמשימה ראשונה נקבעה פריצת הדרך לירושלים : לא עוד מלחמה על כל שירה לחוד , אלא מאבק על השליטה בדרך כלה . לשם השגת מטרה זו החלט לרכז את המאמץ , מבחינת כח אדם ונשק , בגזרה אחת , על אף הסכון של חשיפת גזרות אחרות באפן זמני . פריצת הדרך לבירה כנתה " מבצע נחשון " . לצרך המבצע רכזו כ - 1,500 לוחמים מכל החזיתות , גיוס שדלל את כח המגן בישובים רבים . ערב המבצע הגיעו לארץ כלי נשק שנרכשו בעסקת נשק גדולה עם צ'כוסלובקיה והעברו מיד לידי הלוחמים . מבצע " נחשון " הכתר בהצלחה , ודרך הלחימה של רכוז המאמץ להשגת מטרה צבאית חשובה הוכחה כנכונה . " תכנית ד " למחרת נסו הערבים להפעיל כח גדול במקום אחר בארץ . כחות ערבים בפקודו של קאוקג'י , שנקראו " צבא ההצלה " , תקפו את משמר העמק בעצמה של שני גדודים , שנעזרו חלוקת מים לתושבי ירושלים הנצורה , שנותקה מהיישובים היהודיים . שיירות נושאות מוצרי מזון , תרופות ונשק עלו מפעם . לפעם בדרכים מאוימות על ידי צלפים ערבים להחיש אספקה לנצורים . בשער הגיא ( באב - אל - ואדן , בדרך לירושלים , חסמו הערבים את הכביש הצר ופגעו בכלי הרכב שהיו בדרכם לבירה . האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים , יצירתם של נעמי הנריק וטוביה קץ , ניצבת במעלה הדרך לירושלים . בלוח שלצידה מסופר על הקרבות שהתנהלו באיזור זה .

السابق  |  التالي