|
صفحة: 99
במדינות שונות ובתקופות שונות היו למלכים תארים שונים , כמו קיסר באימפריה האוסטרו - הונגרית וביפן , שאה באיראן , צאר ברוסיה , סלטאן באימפריה העות'מאנית . מלכים נחשבו כבעלי מוצא אלוהי , או כמי שמלכו בחסד האל ( משיחי האל ) . היו ועדין יש מלכים המולכים מכח המסרת או מתוך רצון האמה . היו גם ארצות שבהן המלך נבחר על ידי גוף מיחד . בפולין , למשל , נבחר המלך על ידי חבר אצילים ומתוכם . בחירה עקבית של מלכים מאותה משפחה יצרה שושלות מלכותיות . המלוכה במהלך ההיסטוריה המלוכה היתה צורת השלטון הנפוצה ביותר בעת העתיקה . יוצאות מן הכלל היו ערי המדינה היוניות ( הפוליס ) - שבהן התקימה דמוקרטיה , ורומא - שבה התקימה רפובליקה . בעת העתיקה היה המלך השליט הבלתי מגבל . הוא היה רשאי לעשות ככל העולה על רוחו , רצונו היה חק והמתנגד לו נחשב לבוגד במלכות ודינו היה מות . אולם גם בעת העתיקה היו מוטלות על המלך חובות ומגבלות . הוא היה כפוף למנהגים מסרתיים , לחקים , ולרצונותיהם של אישים וקבוצות שהיה בידיהם כח כלכלי וכח דתי , כמו האפיפיור והכנסיה , או הכוהן הגדול והנביא בעם ישראל . בימי הבינים ( ובמקומות אחדים גם בימינו ) נחשב המלך כ " ראשון בין שוים " . הוא היה בעל הקרקעות הרבות ביותר , והיה ביכלתו להוריש את כהנתו לבנו . אולם לא תמיד היה בידיו כח צבאי וכלכלי חזק מספיק כדי לכפות את רצונו על האצילים , בעלי הקרקעות הגדולים , שהחזיקו בצבא ואף נלחמו ביניהם . בסוף ימי הבינים התחזק מעמדו של המלך והחל תהליך של גבוש מדינות רכוזיות . המלכים בטלו את זכיות היתר של האצילים ושל הכנסיה ויצרו מנגנונים חדשים , שבהם שרתו אנשים מקרב המעמד הבינוני , ולא מתוך משפחות האצלה המיחסות . אנשים אלה מנו לתפקידי ממשל שונים , קבלו תארי כבוד והיו נאמנים לשלטון המרכזי ולמלך . כך נוצרה המלוכה האבסולוטית ( אבסולוטי פרושו מחלט ) , שבה רכז המלך בידו את כל הסמכיות ולא הגבל על ידי אחרים . יוצא דפן בין המלכים באותה עת היה מלך אנגליה , שבה נאבקו האצילים במלך , ובשנת 1215 אלצוהו להעניק להם את " מגלת הזכיות הגדולה " ( המגנה כרטה ) המשתפת באבר כבש את הודו וייסד בה את השושלת המוגולית . המלך יצא למלחמות רבות אך כשביסס את שלטונו הנהיג תיקונים בתחום הכלכלה והקים . מפעלים ציבוריים . בתקופה העתיקה שלטו המלכים שלטון מוחלט , ונחשבו לבני אלים או אפילו לאלים עצמם . במצרים שימש המלך גם ככוהן ראשי של כל אלי מצרים , וכל אדמת מצרים היתה רכושו . בתמונה - המלך המצרי רעמסס ה - 2 יוצא לקרב חמוש בנשקו , במאה ה - 19 לפני הספירה .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|