מוסיקה

صفحة: 183

הנוצריים בימי הבינים , שבמרכזם עמדה הכנסיה . אנשי הכמורה בתקופה זו , כמו היונים הקדמונים , האמינו שהמוסיקה משפיעה על הנפש , אך לדעתם היתה זו השפעה חיובית בלבד . בתחלת ימי הבינים היתה נהוגה ה " שירה הפשוטה " , או הגרגוריאנית , שבה השרה מנגינה אחת על ידי המקהלה . המנגינות נבעו מהמודוסים היוניים ומשך כל צליל היה על פי רב זהה . בתקופה זו נעשה לראשונה שמוש בתוי מוסיקה . במאה ה - 13 התעשרה המוסיקה במשג חדש , רב קוליות ( פוליפוניה או קונטרפונקט ) . הדגש הושם בשירה בו - זמנית של ארבע עד שמונה מנגינות שונות בעלות חשיבות זהה . ג'ובני פלסטרינה שחי ברומא , עצב אז את תבנית המיסה הכנסיתית ( סוג של תפלה מזמרת ) . והיה מהראשונים שהחדירו למוסיקה את גורם הרגש והעניקו לה יפי רוחני , בטוי אצילי והוד הגותי . במאה ה - 16 נכתבה לראשונה מוסיקה חלונית - אף היא רב קולית . צורותיה השונות , שהנפוצה בהן היתה המדריגל , היו חיוניות וקצביות יותר מאלו של המוסיקה הדתית . מוסיקה זו הגיעה לשיא פריחתה בימי מונטורדי האיטלקי ובידי כותבי המדריגלים האנגלים . סגנון הברוק , שמשל בכפה במאה ה - 17 , הביא למוסיקה חדושים רבים , שהחשובים בהם : יצירת צורות מוסיקליות חדשות , כמו האופרה והאורטוריה , התפתחות המוסיקה הכלית ויצירת סגנון שהדגיש קו מנגינתי יחיד עם לווי הרמוני . האופרה נוצרה בידי קבוצת חובבנים מפירנצה , שרצתה להחיות את הדרמה היונית בלווי מוסיקה . מכיון שהסגנון הפוליפוני שהיה שליט באותה עת לא תאם את מטרותיהם , שהיו דרמתיות ודינמיות , נאלצו ליצר צורות הבעה מוסיקליות חדשות , ובתוכן הרצ'יטטיב ( דקלום ) . האורטוריה , לעמת זאת , היא הלחנה של קטעים מכתבי הקדש בצורה עלילתית . בתקופת הברוק נשמעים לראשונה הסונטה , שהיא יצירה מנגנת בכלים , בנגוד למוסיקה המושרת שקדמה לה , והקונצ'רטו , שהוא יצירה לכלי יחיד בלווי תזמרת . שני המלחינים המפרסמים ביותר של תקופת הברוק נולדו בגרמניה באותה שנה , 1865 : יוהן סבסטין בך ופרידריך הנדל . בך ידוע כאמן הגדול ביותר שקם לקונטרפונקט , וביצירותיו הגיעה הרב - קוליות לשיאים טכניים ותכניים כאחד . שיא היצירה הרב - קולית של בך הוא הפוגה : קול ( או כלי ) המנגן את המנגינה . זמן קצר לאחר מכן משמיע הקול השני אותה המנגינה , בעוד הקול הראשון ממשיך במנגינה מלוה , וכך הלאה . בך הביא גם לשכלול הסונטה , הקנטטה ( יצירה תזמרתית בלווי כלי ) והקונצ'רטו . מלבד שלמות טכנית העניק בך ליצירותיו תכנים רוחניים , דתיים ואנושיים עמקים . התקופה הקלסית התקופה הקלסית החלה לאחר בך . הסגנון השולט היה עדין ומלטש , והדגש הושם בבהירות הכתיבה , בדיוק , באפוק הרגשי ובשלמות הטכנית . צורות כמו הסונטה , הסימפוניה , הקונצ'רטו ורביעית כלי המיתר הגיעו לכלל גבוש , בעקר בזכות שני נציגים מבהקים של התקופה , הידן ומוצרט . בתקופה זו חלה גם פריחת המוסיקה הקמרית , מוסיקה הכתובה למספר כלים מצמצם , עד תשעה בדרך כלל , בהרכבים שונים . ההרכבים הנפוצים ביותר עד היום הם רביעית המיתרים , שלישיה של פסנתר , צ'לו וכנור , כתב התווים האירופי התפתח מסימני העזר לזמרה כנסייתית ולתפילות , הדומים מאוד לטעמי המקרא , בתמונה - מעטפת גיליון תווים של השיר - אהבתי הראשונה והיחידה - משנת 1895 . ציור מהמאה ה - 18 ובו קבוצת נגנים המבצעים קנטטה של יוהן סבסטיאן בך . בימיו של בך הגיעה הרב - קוליות להישגים מרשימים הן מצד התוכן והן מצד הצורה .

السابق  |  التالي