לוי - שטראוס, קלוד

صفحة: 23

בעבודתו נסה לוי - שטראוס למצא בסיס עיוני לחקר תרביות שונות . על פי השקפתו , המיתוסים והמנהגים של תרביות הנחשבות " פרימיטיביות " משקפים תבניות ( בלועזית - סטרוקטורות ) העומדות ביסוד המנהגים החברתיים ודרכי השמוש בשפה . בנגוד לחוקרי תרבות אחרים , האמין לוי - שטראוס שאין הבדל בין חשיבה " פרימיטיבית " , המאפינת את אנשי השבטים שחקר , לבין חשיבה " מתקדמת " האפינית לאדם המודרני . הוא גם חשב שאפשר לראות במנהגים ובאמונות " הפרימיטיביים " בטוי של תבניות הגיוניות , המיעדות להתמודד עם המצבים שבני אותן תרביות נתקלים בהן . לפיכך אין להבין אמונות ומנהגים כאלה כפשוטם , אלא יש צרך לחשף את התבניות ההגיוניות העומדות בבסיסם , ואת ההבחנות היסודיות שהתבניות האלה מבססות עליהן . לדגמה , בשבטים רבים יש משפחות הנקראות על - שם חיות , וטוענות שמוצאן מן החיות האלה . על פי לוי - שטראוס אין לקבל טענות אלה כפשוטן , אלא כמיצגות את היחסים החברתיים בתוך השבט . למשל , משפחת " האריה " היא זו שבידיה נמצא הכח והשלטון . לוי - שטראוס השפיע רבות על דרכי החשיבה המקבלות כיום בחקר תרביות שונות . אנתרופולוגיה מיתוס פילוסופיה לויד ג'ורג , דיויד מדינאי בריטי . היה ראש הממשלה בעת מתן הצהרת בלפור ומלא תפקיד מכריע באשרורה . חי בשנים 1863 - 1945 . לויד ג'ורג'נולד במנצ'סטר להורים ולשים . הוא פרנס את עצמו במהלך למודיו בפקולטה למשפטים , ובשנת 1890 נבחר כציר לבית - הנבחרים מטעם המפלגה הליברלית . לויד ג'ורג'כהן בפרלמנט 55 שנים . ב - 1906 היה לחבר בממשלה , בשנת 1908 נתמנה שר האוצר ובתפקיד זה בצע תקונים חשובים , במגמה להפך את בריטניה למדינת רוחה מודרנית . הוא הנהיג מס הכנסה מדרג , מס שבח מקרקעין ומסוי מגבר על הכנסות שלא נבעו מעבודה . צעדים נועזים אלה גרמו למשבר ממשלתי ולקיום בחירות כלליות . לויד ג'ורג'היה ראש ממשלת בריטניה בעת מתן הצהרת בלפור , שהבטיחה לסיע בהקמת בית לאמי יהודי בארץ - ישראל , והוא מלא תפקיד מכריע באשרורה . בועידת השלום שהתכנסה בפריס אחרי מלחמת העולם הראשונה תמך בתביעות הציוניות ועמד לימין התנועה הציונית במאבקיה עם ממשלת בריטניה . על - שמו נקרא קבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל . הצהרת בלפור לויים בני שבט לוי , שסיעו לכוהנים בעבודתם במשכן ובבית - המקדש . הלויים הקדשו לשרת את ה'והבדלו הן מכלל ישראל והן מהכוהנים . שבט לוי , הקטן בשבטי ישראל , היה מרכב משלוש משפחות - גרשון , קהת ומררי . בני המשפחות האלה הם צאצאיו של לוי בן יעקב ולאה . בטקס מיחד , המפרט בספר במדבר ( פרק ח ) , הבדלו בני לוי משאר שבטי ישראל : " וידבר ה'אל משה לאמר : קח את הלויים מתוך בני ישראל וטהרת אותם " . על הלויים הוטל תפקיד מיחד כבר לאחר מעמד הר סיני . ה'צוה על משה : " ולקחת את הלויים לי אני ה'תחת כל בכור בבני ישראל " . כלומר , הלויים ישרתו את אלוהים וישחררו בכך את הבכורים , שהקדשו לאל לאחר מכת בכורות במצרים , מחובתם לעשות זאת . הלויים משרתים בקדש הלויים שרתו בקדש בהיותם בני שלושים שנה ויותר ועד הגיעם לגיל חמשים . על כל אחת משלוש המשפחות הוטל תפקיד מגדר . תפקידם העקרי של הלויים בעת נדודיהם של בני ישראל במדבר היה לשאת את המשכן וכליו , ולהקים אותו בחניות הרבות . את התפקידים החשובים , כמו הקרבת קרבנות , מלאו הכוהנים - אהרן ובניו . במקרה אחד מרכזי וחשוב , בפרשת עגל הזהב , הוכיחו הלויים את עליונותם אף על הכוהנים , כאשר חשו לעזרת משה להעניש את החוטאים . לאחר שכבשו את ארץ כנען והתנחלו בה , לא קבלו הלויים והכוהנים נחלה בישראל כשאר השבטים . אולם לאחר שהתלוננו לפניו , הקצה יהושע בן נון ארבעים ושמונה ערים מיחדות ללויים בתוך הנחלות של השבטים האחרים . שש מתוך הערים האלה שמשו כערי מקלט . גם " מגרשים " שהיו סביב הערים , כלומר כרי מרעה , נתנו ללויים . הלויים התפרנסו וחיו מהתרומות והמעשרות שקבלו על עבודתם , והפרישו מתוכם " מעשר מן המעשר " לכוהנים ( במדבר יח כו ) . בגלל שהיו חסרי קרקע ותלויים בחסדיהם של הבאים לבית - המקדש , היו הלויים עניים בדרך כלל , והתורה מצינת אותם יחד עם הגר , היתום והאלמנה : " ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו " ( דברים יד כט ) . אחד מתפקידיהם של הלוויים בתקופת הנדודים במדבר היה לשאת את המשכן וכליו , לאחר ההתנחלות בארץ שימשו הלוויים , בנוסף לעבודתם בבית - המקדש , גם כמורי הוראה ומדריכים לעם , בתמונה - עמוד מאויר מכתב - יד לימבורג , המאה ה - 15 .

السابق  |  التالي