|
|
صفحة: 161
. 3 א . המצלול בפסוק - 5 האות ר . "וי-ךא ה ' כי רבה ךעת האךם בארץ וכל יצר מחויבת לבו רק רע כל היום " . מצלול האות ר מדגיש את הרוע . ב . המצלול בפסוקים 8-6 הוא האות ח במילים : אמחה , נחמתי , נח , חן . ג . המצלול בפרק ו מדגיש : את החטא - במילים אמחה , נחמתי , ואת הנחמה - במלים נח וחן . . 4 א . לפי 'עלילות גלגמש , ' שורה , 14 החלטת האלים להביא מבול היא שרירותית : "לב האלים הגדולים הביאם לחולל המבול " . אי אפשר למצוא סיבה הקשורה להתנהגות האדם . נראה כי ההחלטה שרירותית לגמרי ונובעת מרצונם של האלים . ב . על-פי בראשית ו , 13-9 , ה' מביא את המבול בגלל מעשיו של האדם : "והנה נערותה והארץו כי השחית כל בשר את דךכו על הארץ . " האדם הוא האחראי למצב הארץ . . 5 המילה המנחה בפרק ו פסוק - 5 'רע . ' המילה המנחה בפרק א - 'טוב י . לאורך כל סיפור הבריאה ה' מרוצה מהבריאה : הוא מסכם כל יום כ'טוב ' ואת בריאת האדם , שיא הבריאה , הוא מסכם כ'טוב מאודי . התחושה של הי ושל הקורא בסוף הבריאה היא תחושה אופטימית הנובעת מהשיפוט החיובי של ה ' את אשר ברא . לעומת זאת , המילה המתארת את מצב הארץ והאנושות בפרק ו פסוק 5 היא ההפך הגמור ' , רע י . ולכן אפשר להבין את האכזבה הגדולה של ה' ואת החרטה הנובעת ממנה . . 6 א - 23-21 . שלושת הפסוקים מתארים את הכחדת כל החי בעולם . התיאור הארוך החוזר מגביר את תחושת האסון . ב . פסוק 21 בונה מתח והשהיה - מהמילה הראשונה בפסוק " , וי-גוע , " עד למילה האחרונה בפסוק , " אדם . " ההשהיה משאירה את הקורא במתח . האדם נשאר לחיות ולראות את הזוועה והוא המת האחרון . אפשרות נוספת היא יצירת הקבלה בין סדר הבריאה לסדר ההשמדה - בשניהם האדם אחרון . . 7 א . בבראשית ז 2 , הנחה ה ' את נח לקחת שבע חיות מזן הבהמות הטהורות - שתיים מהבהמה הלא טהורה , שבע מהעופות . בבראשית ז , 9-8 , הנחה ה' את נח לקחת שניים-שניים מכל סוגי החיות - טהורה , לא טהורה , עופות , רמשים . ב . הסתירה בין בראשית ז 4 , ובראשית ח 6 , לבין בראשית ז 24 , ובראשית ח 3 , היא בציון משך הזמן של המבול : בראשית ז , 4 , ח - 6 , ארבעים יום וארבעים לילה . בראשית ז 24 ח - 3 מאה וחמישים יום . . 8 , ; , א . בראשית ז : 14-13 , תיאור הבאים לתיבה : נח , אשת נח , בני נח - שם , חם ויפת , נשות בני נח , כל חיה למיניה , כל בהמה למיניה , כל הרמש , כל העוף . בראשית ז . 7-6 , תיאור הבאים לתיבה - נח , אשתו , בניו , נשות בניו . בשני קובצי הפסוקים יש תיאור של הבאים לתיבה . ההבדל העיקרי הוא שבפסוקים 14-13 מידת הפירוט גדולה יותר מאשר בפסוקים ? J-6 יש פירוט של שמות בני נח ופירוט החיות . ב . בראשית ז 17 , כופל את בראשית ז : 12 , חזרה על זמן המבול 40 - יום ו40- לילה . ג . גם פסוקים , 24-21 המתארים את מהלך ההכחדה , חוזרים למעשה זה על זה - מתארים את הכחדת האנושות והחי באופנים שונים . ד . הסבר אפשרי לכפילויות - יש חוקרים הטוענים כי הטקסט המתאר את סיפור המבול הוא טקסט המכיל בתוכו כמה מקורות של סיפורי מבול שונים , אשר אוחדו לסיפור אחד . ייתכן כי בפעולת העריכה נוצרו הן סתירות והן כפילויות . . 9 לפי פירושו של רד '' ק , האדם נוצר כשהרע בתוכו כיצר ראשון וטבעי . תפקיד החינוך הוא להקנות וללמד את האדם את הטוב . . 10 אפשר לראות בתיאור שב'עלילות גלגמש' את הבסיס לתיאור המופיע במקרא . לפי הסבר זה במקור האלים מריחים את ריח הקורבן ועטים עליו כמו זבובים . בסיפור המקראי התיאור הזה עודן והותאם להשקפה המונותאיסטית - מדובר רק באל אחד שאינו עט על הקורבן ואף אינו אוכל ממנו אלא רק מריח את ריח הניחוח שלו . טיפים ונקודות למחשבה תשובה 10 מתבססת על שתי הנחות שאינן הכרחיות : א . ההנחה שחוש הריה נתפס כחוש עדין ורוחני' יותר מחושי הנועם והמישוש . ב . ההנחה שסיפור המבול המקראי מבוסס על סיפורי המבול המסופוטמיים .
|
|