|
|
صفحة: 164
. 5 כוונת הרעיון 'מידה כנגד מידה' היא שהעונש שיקבל האדם קשור לחטא שחטא . בדרך כלל במקרא , קשר זה מודגש דרך יצירת קשר לשוני , המדגיש ומכוון להבנת הקשר הרעיוני . בראשית ב ; 25 , ג - 1 , עירום האדם , המצב הנתון והרצוי , ישתנה והם יחטאו אם יקשיבו לנחש הערום . בראשית ג - 16 , האדם והנחש ירדפו זה אחר זה . האדם ירדוף אחר ראשו של הנחש והנחש ירדוף אחר עקבו של האדם . . 6 א . 1 . לפי פירוש הרמב"ן ' , עוון' משמעותו חטא , ו ' נשוא משמעותו לסלוח . כלומר , החטא שלי גדול מכדי שתהיה עליו סליחה . לפי פירושו של רד"ק ' , עוון ' משמעותו עונש , ו'נשוא ' משמעותו סבל . כלומר , העונש שלי גדול מדי מכדי שאוכל לסבול אותו . . 2 לפי פירושו של רמב"ן אפשר ללמד זכות על קין , אשר הבין את חומרת מעשהו ואפילו אינו דורש את סליחת האל . לפי פירושו של רד " ק יש ביקורת על קין , שלא הבין כנראה את חומרת החטא , ולא רק זאת אלא שהוא מתלונן על גודל העונש . ב . בראשית ד 14 , תומך בפירושו של רד " ק - בפסוק זה קין קובל על העונש , מפחד שיהרגו אותו בשל מעשהו . ואכן , בפסוק הבא ה' מעניק לו אות הגנה "לבלתי הכות אתו כל מצאו " . או : בראשית ד 14 , תומך כפירושו של רמב"ן - קין הביע חרטה ועתה , בפסוק , 14 הוא מתלונן על העונש . . 7 א . המילה המנחה בקטע היא המילה 'אדמה , ' המופיעה כקטע שש פעמים . ההקשרים שבהם המילה מופיעה : . 1 בפסוק : 2 אפיון של קין כעובד אדמה . . 2 בפסוק : 3 אפיון של מנחת קין - מפרי האדמה . . 3 בפסוק : 10 דבריו של ה' לקין לאחר הרצח - דמיו של הבל צועקים מן האדמה . . 4 בפסוק : 11 עונשו של קין - ארור אתה מן האדמה . . 5 בפסוק : 12 המשך עונשו של קין - האדמה לא תיתן כוחה לקין , עובד האדמה . . 6 בפסוק : 13 המשך עונשו של קין מפיו של קין - גירוש מעל פני האדמה ; מהחברה האנושית ומהבית . ב . האופן שבו מילה זאת מקשרת בין קין לבין החטא והעונש : קין מאופיין כאיש אדמה מובהק , ומשם הוא מביא את מנחתו לה . ' כלומר , קין מחובר לאדמה ותלוי בה . מעשה הרצח של קין - רצח הבל - מהדהד ומחלחל לאדמה , שדמו של הנרצח צועק ממנה . כלומר , אפשר לומר שברצח שביצע קין פגע בעצמו - באדמתו . עונשו של קין קשור גם הוא לאדמה - מרגע זה האדמה לא תיתן לו עוד מכוחה ולקין לא יהיה מקום בה . האדמה הייתה מקור כוחו , האדמה היא המראה לחטאו , וסיום היחסים של קין עם האדמה , בכל מובן , הוא עונשו . . 8 ספורנו מפרש את עבודת האדמה כנחותה מעבודת רועי הצאן - אולי מאחר שה' מעדיף את המנחה של הבל רועה הצאן . רש"י מפרש את עבודת האדמה בעבודתו הטבעית של האדם , ואת רעיית הצאן כעבודה הנעשית מחוסר ברירה בעקבות הקללה שנתקלל אדם הראשון . . 9 א . אפשר לזהות בסיפור המבול את שתי התפיסות : - היקום כולו נמחה בגלל חטאי האדם , ובמובן זה תפיסת הגמול היא תפיסה של גמול קיבוצי . - נח , האדם הצדיק שבדור , ניצל , ובמובן זה תפיסת הגמול היא תפיסה של גמול אישי . ב - . בבראשית ח , 4-1 , האל אינו נתון לנזקי המבול . המבול הוא מאורע המסכן רק את בני האדם . לעומת זאת האלים בעלילות גלגמש חוששים מנזקי המבול . - מיתוס 'עלילות גלגמש ' מייחס לאלים את רגש הפחד שאינו מיוחס לאל המקראי הכל יכול . . 10 א . המילה המנחה : 'ברית . ' המילה מדגישה שהיחסים בין ה' לאדם לאחר המבול מושתתים על ברית , על הסכם בין אלוהים לאדם . ב . התופעה : הופעת הקשת בענן . ההסבר : הקשת היא העדות לכך שה' יקיים את חלקו בברית עם בני האדם ולא יביא מבול .
|
|