|
|
صفحة: 26
קראו באיוב ז : 12 , יש הטוענים כי דבריו של איוב בפסוק זה קשורים במיתוסים הכנעניים-אוגריתיים על מרד הים , בססו את הטענה הזאת על הכתוב . א . לפניכם קטע מאחד משירי העלילה האוגריתיים , המתאר ניצחון של האל בעל על יצורים מחבורת מורדי הים . קראו את הקטע ושימו לב לדמיון הרב שבין השפה האוגריתית לשפה העברית : " כחמחץ לתן כתן ברח תכלי בחן עקלתן שליט די שבעת ראשם" , UT ) מס' , 1 , 67 שורות ( 3-1 כי תמחץ נמחצת ] לווייתן פתן בריח תכלה [ בילית ! פתן עקלתון שליט בעל שבעה ראשים . ( על-פי תרגומו של ש " א ליונשטם ) ב . קראו בישעיהו פרק כז , פסוק ; 1 ציינו את המוטיבים המיתיים שבפסוק . בססו תשובתכם על הטקסט האוגריתי . ג . בפסוק הזה יש מוטיבים ממרד הים , אך הס מוצגים בו כחזון לעתיד . יש הטוענים שהצגת מוטיבים ממיתוסים קדומים כחזון לעתיד מלמדת שהנביא השתמש במוטיב המיתי כאמצעי ספרותי בלבד . אחרים טוענים כי השימוש במוטיב המיתי כבחזון לעתיד מלמד דווקא שהנביא ראה במיתוס טקסט חשוב ומחייב . נמקו כל אחת מן הטענות . ד . לפניכם תרגום יונתן" לפסוק הזה : תרגום חופשי לעברית ; לדעתכם , איזו גישה מהשתיים מתקבלת יותר על הדעת על-פי התרגום ? נמקו את תשובתכם . האם מחברי הכתובים המקראיים , הכוללים איזכורים של המיתוס , ראו במיתוסים האלה מיתוסים מחייבים ! האם מחויבותם למיתוסים האלה הייתה שווה למחויבותם לסיפור הבריאה שבתורה ? ואולי הם לא הכירו כלל את סיפור הבריאה שבתורה אלא רק את המיתוסים של האזורי על השאלות האלה אי-אפשר להשיב , מפני שהטקסט הוא ספרותי-שירי . קשה לדעת אם הכותב השתמש בביטוי מיתי באופן מטאפורי או מתוך ? יתרג 1 ם יונתן' - תרגום של כמה מספר המקרא לארמית . המסורת "חסה את התרגום הזה ליונתן בן עוזיאל , מראשוני התנאים . חוקרים סבורים שהתרגום חובר מאות שנים מאוחר יותר ( כנראה במאה השלישית לספירה . ( עוד על תרגום יונתן ראו עמ י . 147 . 1 ו 00 ב דורה ( צרפת , " , ( 1883- 1830 ביום ההוא יפק י ד ה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לווייתן נחש בריח" ( ישעיהו כז , א . ( נווט בריח המוזכר בספר ישעיהו הוא , כנראה , ארות הדמויות שחברו לים במלחמתו באל בעל
|
|