|
|
صفحة: 101
בעבר נחשבה ההטבלה למעשה המטהר את בני האדם מחטאם של אדם וחווה - מעשה שחותמו נטבע בכל צאצאיהם , בני המין האנושי . על פי השקפה זאת , אדם שלא נטבל יורש גיהינום לאחר מותו . משמעות נוספת של ההטבלה , הדומה ליציאה מרחם האם מלא הנוזלים , היא לידה מחדש של המאמין . הלידה נחשבת גם לחזרה על מותו ותחייתו של ישוע , שכן הכניסה למים כמוה כמוות , והיציאה מהם כמוה כתחייה . עוד נקשרת ההטבלה ליציאת מצרים : לפני שחצו בני ישראל את ים סוף הם היו עבדים , ואילו כשיצאו ממנו - הם הפכו לבני חורין . בדורות הראשונים לקיומה של הנצרות נטבלו מבוגרים שהחליטו להצטרף לקהל המאמינים . הטבלתם נעשתה בעקבות החלטה אישית , והיא הייתה כרוכה בהסכמה לעקרונות הדת הנוצרית . מקורה של הטבלת התינוקות הוא בהשקפה כי חובה להעניק לכל יילוד חסד אלוהי בראשית חייו ולשחרר אותו מן הנטייה האנושית לחטוא , לפיכך רצו הורים נוצרים להטביל את תינוקותיהם בגיל רך ככל האפשר , שכן חששו שמא ימות ילדם לפני שייטבל , ולכן ייענש בגיהנום . הלבטים הכרוכים נהטבלת תינוקות הטבלת התינוקות , למרות שהיא נפוצה ומושרשת , סותרת את ההשקפה כי אדם צריך להצטרף לכנסייה הנוצרית מתוך הבנת עקרונותיה והסכמה עמם . לכן אסרו חלק מהנוצרים את הטבלת התינוקות ויצרו טקס אחר . טקס ה"הקדשה , " שבו נוצר הקשר הראשוני של היילוד עם קהילתו ובו מוענק לו שמו . את טקס ההטבלה הם עורכים כשהילד מניע לבגרות . בזרם הקתולי , בזרם האורתודוקסי ובכיתות פרוטסטנטיות רבות , נמשכת הטבלת התינוקות . אחת ההצדקות להטבלתם היא שבברית החדשה מתוארת התנצרות ; של משפחות שלמות , שהייתה כרוכה בהטבלת המבתרים והילדים כאחת . המסקנה היא שהטבלת התינוקות מהווה מסורת עתיקה ומקודשת , שיש להמשיך ולקיימה . ועם זאת , גם בזרמים אלה קיימת השאיפה לצרף את האדם לכנסייה מתוך בחירה ומודעות . לפיכך ההטבלה נחשבת כיום לשלב ראשון כלבד בתהליך כניסת התינוק לקהל הנוצרי . סקס הטבלת תינוק בירדן
|
|