|
|
صفحة: 175
מ צ י ג י ם ת ו פ ע ה ו ח ו ק ר י ם א ו ת ה 175 פ ר ק 2 : ר ב י י ה ב ב ע ל י ח י י ם ו ב צ מ ח י ם 2 . קראו את קטע המידע וענו על השאלות . א . מה הסיכון בכך שכל הבננות במטעים מקורן מצמחי - אם זהים גנטית ? ב . "מחלת פנמה" השמידה כמעט את כל מטעי הבננות מהזן גרוס - מישל . מה אפשר ללמוד מכך לגבי היכולת של זנים שמתרבים ברבייה אל - מינית להתמודד עם מחלות ? ג . זן הקבנדיש אינו מתרבה ברבייה מינית, ולכן החקלאים מרבים אותו ברבייה אל - מינית מחוטרים היוצאים מצמח האם . מה עלול לקרות אם תופיע פטרייה חדשה שתצליח לפגוע בו ? * חוטרָ - ענף המתפתח בבסיס הצמח וגדֵל לצמח עצמאי הזהה לצמח האם . לפני כמאה שנה, ברוב העולם אכלו זַן אחד בלבד של בננות . הבננות הללו, שנקראו גרוֹס - מישֶֶׁל, היו טעימות, מתוקות וקלות לגידול, אבל היה להן מאפיין ייחודי – הן התרבו רק ברבייה אל - מינית באמצעות חוטרים * . כלומר כל הבננות החדשות הגיעו מחוטרים של צמח האם, ולכן כולן היו זהות גנטית . במשך שנים רבות השיטה הזאת עבדה מצוין, עד שיום אחד פטרייה בשם "מחלת פְָּנָמה" מצאה דרך לתקוף את הזן הזה, ומכיוון שכל הבננות היו שיבוטים בלי הבדלים גנטיים, כל הצמחים היו רגישים באותה המידה לפטרייה ועמדו בסכנה . בתוך כמה עשורים, רוב מטעי הבננות בעולם קרסו . זן הגרוס - מישל כמעט נכחד, והחקלאים עברו לגדל לזן אחר – קָבֶנְדִיש, הזן המוכר לנו היום . אבל… גם את בננות הקבנדיש החקלאים מרבים ברבייה אל - מינית בלבד . כל הבננות שנמצאות בסופרמרקט, בארץ ובעולם, כמעט זהות גנטית . אם תופיע מחלה חדשה שתפגע בזן הקבנדיש, היא עלולה לפגוע בכל המטעים בעולם, בדיוק כמו שקרה בעבר . מטע שהתפתח מחוטריםאוסף חוטרים ממתין לנטיעהחוטרים של צמח בננה
|
|