|
|
صفحة: 139
139 כשאני מסתכלת סביבי אני חושדת שאולי זו אני שלא במקום . כולם נראים כאילו הם מצליחים לשמור על נינוחות, ונראה שאני פשוט צריכה להתרגל לרעש . פס' 2 אבל אז נתקלתי בשפע מחקרים שמוכיחים שאיננו מתרגלים כלל לרעש שאנחנו נחשפים אליו . אף שהרעש מתפשט ומוכפל פי כמה, האוזניים שלנו טרם הדביקו את פערי הקדמה ונשארו כפי שהיו לפני המצאת המנועים והרמקולים . למעשה, הגוף שלנו כולו – החל במוח, דרך המערכת ההורמונלית ועד הלב – לא מגיב טוב למציאות החדשה . גם בעלי חיים, כגון ציפורים, עטלפים ומיני חרקים, מושפעים מהרעש – הם משנים את מסלולי הנדודים שלהם, מתקשים לתקשר זה עם זה ואפילו נכחדים . פס' 3 רעש נחשב למקור זיהום סביבתי, כמו זיהום אוויר וזיהום אור, וארגון הבריאות העולמי הגדיר אותו כזיהום הגורם לבעיות בריאות . המפגע הבריאותי הראשון שצץ בראש כששומעים את המילה "רעש" הוא כמובן פגיעה בשמיעה . כשאתם הולכים למטווח או לקונצרט רוק השמיעה נפגעת, ואתם בעצם הולכים ומתחרשים בהדרגה . "כשהתאים בחלק הפנימי של האוזן נחשפים לעוצמות גבוהות של קול, הם מתים ולא נוצרים במקומם תאים חדשים . כשמתרבים התאים המתים, היכולת שלנו לשמוע נפגעת", מסביר ד"ר יורם גורביץ', מומחה אף אוזן גרון . פס' 4 מלבד הפגיעה בשמיעה "זיהום רעש" גורם לכמה בעיות בריאות מרכזיות . הראשונה היא לחץ . זמזום מתמיד באוזניים גורם לנו לחוות סטרס מתמשך . קצת סטרס אינו מזיק לאיש, אבל כשהוא הופך לכרוני מערכות הגוף מתחילות להישחק . החיים בסביבה רועשת פוגעים גם בלב ובכלי הדם . מחקרים רבים שעקבו אחרי אנשים שגרים בשכונות שמעליהן חולפים דרך קבע מטוסים, הראו שתושבי השכונות האלה נטו לסבול מיתר לחץ דם . גם לחץ הדם של ילדים עלה מהחשיפה המתמדת לרעש המטוסים פס' 5 אם חדר השינה שלכם נמצא ליד כביש סואן, השינה שלכם מספקת פחות, גם אם אינכם מקיצים בשל הרעש . אחד המחקרים הראה שמצבם של אנשים שחיים באזורים רועשים דומה לזה של אנשים שלא ישנו בלילה – הם עייפים, נרגזים ומצוברחים בדיוק כמו אלה ששנתם נדדה . הפגיעה בשינה נחשבת לאחת התוצאות החמורות של זיהום הרעש, מכיוון שלמחסור בשינה יש השלכות רבות על הבריאות . פס' 6 על ילדים הרעש משפיע יותר מעל מבוגרים . על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ילדים שחשופים לרעש מתמיד סובלים מפגיעה בהתפתחות ובתפקוד הקוגניטיבי . מחקר שנערך בניו יורק בשנות ה- 70 השווה בין ילדים שלמדו בשני כיוונים של אותו בית הספר, האחד שפונה לרכבת התחתית והאחר לחצר שקטה . נמצא כי הילדים שחלונם פנה לרכבת וששמעו רכבת חולפת בכל 4 – 5 דקות, פיגרו בארבעה חודשים ברמת הקריאה שלהם אחרי חבריהם מהאגף האחר של בית הספר .
|
|