|
|
صفحة: 285
285 פתרונות למבחן 11 חלק ראשון : הבנה והבעה ( 50 נקודות ) 1 . א . תאוריות קונספירציה הן תאוריות שלפיהן קבוצות או אנשים בעלי כוח רוקמים מזימות ומסתירים זאת מן הציבור . ב . תאוריות קונספירציה מתאפיינות בהטלת אחריות על קבוצה רבת כוח שרוקמת מזימות להשגת מטרה מסוימת ומסתירה זאת מהציבור, ואכן הסרטון מראה לכאורה שהסי-איי-איי האמריקני רקח את הווירוס HIV כדי להילחם בשליט קובה . כמו כן הפופולריות וההתפשטות המהירה המאפיינות תאוריות קונספירציות גם הן באות לידי ביטוי בתוכנית, שכן נאמר שהסרטון הופץ במהירות ושהציבור שצפה בו לא הטיל ספק באמינות המידע . 2 . בבסיס תאוריית הקונספירציה העוסקת בבחירות לנשיאות ארה"ב ניצבת טענתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שתוצאות הבחירות זויפו וקולות מצביעיו "נגנבו" . המניע לתאוריה היה קידום הצרכים האישיים והפוליטיים של טראמפ על ידי ערעור אמון הציבור במפלגה היריבה . התוצאה במקרה זה הייתה הרסנית : מלבד הפילוג בעם ואיבוד האמון במוסדות השלטון, התעוררה תגובה אלימה ביותר שאף גבתה את חייהם של כמה אזרחים . לעומת זאת תאוריית הקונספירציה השנייה קשורה בחיסונים למגפת הקורונה והיא מייחסת ליצירתם כוונות זדוניות בידי אנשים חזקים . העומדים מאחורי התאוריות הם חובבי קונספירציות ומתנגדי חיסונים, וגם במקרה זה, כמו בדוגמה הראשונה, המניע הוא ברובו פגיעה באמון הציבור בממשל לצד קידום תפיסות ואינטרסים אישיים . הסכנה הטמונה בכך היא פגיעה בבריאות כלל האזרחים שעלולים להימנע מחיסונים והמשך התפשטות המגפה . 3 . א . הכותב השתמש במונח זה כדי לתאר את העצלנות ואת חוסר הנכונות של הקוראים לבדוק את אמינות המידע של תאוריות הקונספירציה שהם נחשפים אליהן ברשתות החברתיות . ב . על פי טקסט ,3 יש לחנך אנשים, ובעיקר בני נוער, לזהות קונספירציות ומידע לא אמין באמצעות הכרת הטכניקות הקונספירטיביות וכן לעודד אותם לבחון את המקורות שלהם בעין ביקורתית ולהפעיל שיקול דעת לפני שמפיצים אותם . כמו כן גם הרשתות החברתיות מודעות לתופעה וגם הן מנסות לחסום את אפשרות ההפצה של מידע לא אמין . 4 . א . תאוריות קונספירציה אינן תופעה חדשה, אולם שכיחותן והשפעתן מתעצמות בשנים האחרונות . 5 . הצעה לסקירה : תאוריות קונספירציה קיימות זמן רב, אולם בשנים האחרונות הן נעשות פופולריות יותר ויותר וטומנות בחובן סכנות רבות . בעקבות זאת חוקרים מנסים לבחון את הסיבות לפריחתן של תאוריות אלו ואת הדרכים להתמודד עימן ( אודנהיימר, 2017 ; הרטוגזון, 2020 ) . יש סיבות רבות לכך שאנשים מאמינים בתאוריות קונספירציה, אך ברוב המקרים הן תוצאה של חוסר אמון הציבור בתקשורת ובממשל ( אודנהיימר, 2017 ) בשילוב אינטרסים פוליטיים של אלה המפיצים אותן ( הרטוגזון, 2020 ) . מה שעוד מחזק את הפופולריות של תאוריות קונספירציה הוא שהן נותנות למאמינים בהן תחושה שיש להם ידע חשוב
|
|