|
|
صفحة: 86
86 לַיְלָה אֶחָד, אִמָא אָמְרָה שֶׁכְּבָר אֵין לָה כּוֹחַ לָלֶכֶת . רָצִינוּ לְעוֹדֵד אוֹתָה אֲבָל מֵרֹב עֲיֵפוּת שָׁכַחְנוּ לָמָה יָצָאנוּ לַמַסָע . אוּלַי מַנְגִינָה תַעֲזֹר, חָשַׁבְתִי . בָּרֶגַע שֶׁהִתְחַלְתִי לְחַלֵל הִזְדַקְפָה אִמִי וְעֵינֶיהָ נָצְצוּ . הַיָרֵחַ הֵאִיר וְנִדְמֶה הָיָה לָנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת יְרוּסָלֶם . לְמָחֳרָת הִגַעְנוּ לְצִפּוֹר עֲנָקִית וְנוֹצֶצֶת . לְיָדָה עָמַד אִישׁ לָבָן . מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ צִפּוֹר כָּזֹאת וְגַם לֹא אִישׁ בְּצֶבַע כָּזֶה . "זֶה מָטוֹס," הִסְבִּיר לָנוּ הָאִישׁ, "וְהוּא יִקַח אֶתְכֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל . " זֶה הָיָה מַפְחִיד, אֲבָל הֵבַנוּ שֶׁאִם יְרוּסָלֶם נִמְצֵאת רַק מְעַט מִתַחַת לַשָׁמַיִם, כַּנִרְאֶה צָרִיךְ לָעוּף כְּדֵי לְהַגִיעַ אֵלֶיהָ . כָּל הַדֶרֶךְ דִמְיַנוּ אֵיךְ נִכָּנֵס לִירוּסָלֶם, אֲבָל כְּשֶׁהִגַעְנוּ אֵלֶיהָ חִכְּתָה לָנוּ הַפְתָעָה . הָרְחוֹבוֹת וְהַבָּתִים הָיוּ מֵאֶבֶן . שׁוּם דָבָר לֹא נִרְאָה כְּמוֹ זָהָב . אִמָא וְאַבָּא נִרְאוּ מְבֹהָלִים . אֲפִלוּ גָשַׁאוּ שָׁתַק . רָצִיתִי לְעוֹדֵד אוֹתָם, לָכֵן הֵרַמְתִי אֶת הַוָשִׁינְט וְהִתְחַלְתִי לְנַגֵן . לְאַט לְאַט הִצְטוֹפְפוּ מֵעָלֵינוּ עַנְנֵי כְּבָשִׂים . לְרֶגַע קָצָר כִּסוּ אֶת הַשֶׁמֶשׁ וְהָעוֹלָם הֶחְשִׁיךְ, אֲבָל עֲנָנָה קְטַנָה הִתְרַחֲקָה מֵהָעֵדֶר וּבַסֶדֶק שֶׁנוֹצַר הִצְלִיחָה קֶרֶן אוֹר זְהֻבָּה לַעֲבֹר . זֶה הִסְפִּיק כְּדֵי לִצְבֹּעַ אֶת כָּל יְרוּסָלֶם בְּזָהָב . "יָדַעְתִי שֶׁשָׁמַעְתִי כִּבְשָׂה," אָמַר אוֹר בְּגַאֲוָה, "תוּכַל לְנַגֵן לִי שׁוּב אֶת הַסִפּוּר ? " "בְּשִׂמְחָה," עָנָה אַבָּא, "וְגַם אִמָא מֻזְמֶנֶת לִשְׁמֹעַ . "
|
|