|
|
صفحة: 146
146 פֶּרֶק 4 | קְצָת סוֹבְלָנוּת בּוֹאוּ נַעֲמִיק ! לִפְנֵיכֶם הַפּוֹסְט "הַטִיוּל הַשְׁנָתִי" . על מה לְדַעַתְכֶם יהיה הַפּוֹסְט ? הַטִיוּל הַשְׁנָתִי פִּסְקָה 1 הַיַלְדָה שֶׁלִי חָזְרָה היום מִטִיוּל שְׁנָתִי . בַּהַתְחָלָה היא לא רָצְתָה לָצֵאת לַטִיוּל כי אַף יַלְדָה לא הִסְכִּימָה להיות אִיתָה בַּחֶדֶר . אנחנו, הַהוֹרִים שֶׁלָה, רָצִינוּ מאוד שֶׁהיא תֵצֵא לַטִיוּל הַגדול כְּמוֹ כּוּלָם וְנִיסִינוּ לְשַׁכְנֵעַאוֹתָה, אֲבָל זה לא עָזַר . "מה אתם רוצים ? " היא בָּכְתָה וְאָמְרָה, "אַף אַחַת לא רוצה להיות אִיתִי בַּחֶדֶר . אתם חוֹשְׁבִים שֶׁאני נֶהֱנֵית להיות בַּבַּיִת כְּשֶׁכל הַכִּיתָה שֶׁלִי מְטַיֶילֶת ? " לא יָדַעְנוּ מה לַעֲשׂוֹת, אֲבָל בַּסוֹף אָמַרְנוּ לָה שֶׁזו הַחְלָטָה שֶׁלָה . היא הֶחְלִיטָה לא לָצֵאת . בַּיוֹם של הַטִיוּל אנחנו נִשְׁאַרְנוּ עם הַבַּת שֶׁלָנוּ בַּבַּיִת כי לא רָצִינוּ שֶׁהיא תִישָׁאֵר לְבַד עֲצוּבָה . הַיַלְדָה הִסְכִּימָה / לא הִסְכִּימָה לָצֵאת לַטִיוּל כי היא לא רוצה להיות לְבַד בַּטִיוּל / נֶהֱנֵית להיות לְבַד בַּבַּיִת . הַמְנַהֶלֶת מְסַפֶּרֶת על טִיוּל של בֵּית סֵפֶר לפני אַרְבָּעִים שָׁנָה כי . . . היה לָה כֵּיף בַּטִיוּל / היא לא הִשְׁתַתְפָה בּוֹ . פִּסְקָה 2 מְנַהֶלֶת בֵּית הַסֵפֶר הִצְטָרְפָה לַטִיוּל הַשְׁנָתִי וְרָאֲתָה שֶׁהַבַּת שֶׁלָנוּ לא נִמְצֵאת . הַמְנַהֶלֶת חָשְׁבָה שֶׁאוּלַי היא חוֹלָה, אֲבָל הַמוֹרָה סִיפְּרָה לָה מה קָרָה . הַמְנַהֶלֶת הִרְגִישָׁה רַע וְהֶחְלִיטָה לְדַבֵּר עם בְּנוֹת הַכִּיתָה . היא סִיפְּרָה לָהֶן שֶׁפַּעַם גם היא הייתה יַלְדָה לא מְקוּבֶּלֶת . "אתן יוֹדְעוֹת", היא אָמְרָה לַתלמידות, "כְּשֶׁהָיִיתִי תלמידה הִשְׁתַתַפְתִי בְּהרבה טִיוּלִים שְׁנָתִיִים, אֲבָל יש טִיוּל אֶחָד שֶׁאני זוֹכֶרֶת כְּאִילוּ הוא היה אתמול – הַטִיוּל שֶׁלא הִשְׁתַתַפְתִי בּוֹ . אֶת הַכְּאֵב הַזה בַּלֵב אני מַרְגִישָׁה עַד היום, גם אַרְבָּעִים שָׁנָה אחרי . יש דְבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכּוֹחַ" . לְשַׁכְנֵעַ يُقنع הַחְלָטָה قرار
|
|