|
|
صفحة: 33
הסיפור המחורז שופע רמיזות והתחכמויות לשוניות : הצלחת מתלוננת על כך שלאבא של אפרת יש "בעיית שמיעה : הוא לא שומע צלחות" ; ברור שהצלחת מתכוונת ל"שומע" במשמעות "מקשיב", וההבדל גדול ומשמעותי . בתשובה לשאלתו של אבא "עם מי את מדברת שם ? " אפרת אומרת : "אני לא מדברת, אני משוחחת" . השימוש בפועל "משוחחת" רומז לאבא, שלצלחת יש זכות ויכולת להשמיע ולהישמע . דבריו של אבא על זכות היתר שיש לצלחת – "שתגיד תודה, היא לא צריכה לצאת כל יום לעבודה", מבטאים את השקפת עולמו, ומזמנים דיון על השקפות עולם שונות . הצעות לפעילויות : עלילת הסיפור משעשעת ואיננה מסובכת, אבל כדאי להנחות את הילדים במעבר מרמת ההומור אל הרמה המשתמעת של חוסר הצדק ב"חייהם" של כלי המטבח ( בחלק הראשון של הסיפור ) ושל חפצי הבית האחרים ( בחלקו השני ) . תחילה כדאי לבקש מהילדים לבודד מתוך הטקסט דוגמאות לחוסר שוויון או לחוסר צדק . אפשר להציע לילדים שיבטאו באיור או במדיום אומנותי אחר את הדוגמאות שבודדו, ואפשר להציע להם להיות מקוריים ולמצוא דוגמאות מן הדמיון או מניסיונם . לקראת המעבר לדיון רציני יותר במושגים "שוויון" או "זכויות", כדאי להנחות את הילדים להבחנה בהומור הקיצוני המאפיין בעיקר את החלק השני של הטקסט, ולהצביע על ההבדל בין חפצים לבני אדם ובין הומור לרצינות . בשלב הבא אפשר לעלות ל"קומה" גבוהה יותר של הפשטה, ולשוחח עם הילדים על שוויון ועל זכויות, בחברה ובבית . למשל הזכות לפרטיות על ביטוייה השונים בבית ובבית הספר, הזכות לשוויון בין אחים, ובין ילדים למבוגרים . ( כדאי לזכור שהמושגים "צדק", "שוויון", "זכויות" ודומיהם אינם פשוטים להגדרה, ואין לצפות מתלמידים צעירים להגדרות מדויקות . רוב התלמידים לומדים מניסיון חייהם למה מכוונים המושגים הללו, ויכולים לנהל שיחה תוך הצגת דוגמאות ותגובות לעמדות של אחרים . ) העלו לדיון שאלות כמו : האם כולם שווים ? האם לכולם אותן זכויות ? האם גיל או הצלחה בתחומים מסוימים הם תנאי לזכויות או לשוויון ? אפשר לסכם את הדיון בהחלטה כיתתית על שינויים אחדים בהתנהלות הכיתה, להגברת המודעות לשוויון בין ילדים ושמירה על זכויותיהם . 33 מדריך למורה – מבוא
|
|