המלצות למהלכי הוראה־למידה

صفحة: 32

כדאי לעודד את הילדים לשאול שאלות במישור הרגשי, ולהרחיב את מעגל ההתייחסויות שלהם לסיפור, לגיבוריו, ובעקבות זאת גם לעצמם ולחייהם . סביר להניח שיש בכיתה ילדים שהוריהם עסוקים מאוד ( ייתכן שיש גם ילדים להורים יחידנים ) . בזהירות, ובלי לפלוש לטריטוריות משפחתיות-אינטימיות, אפשר לשאול איך הם מבלים זמן איכות עם הוריהם, מה היו רוצים לעשות, ואיך הם יכולים לגייס לכך את ההורים . ייתכן גם ששיחה כזו במליאה או בקבוצה קטנה תספק קצה חוט למצוקה אישית של ילד או ילדה ותהיה צעד ראשון בתהליך של תמיכה . הצלחת שמתחת, מאת מאיר שלו, איורים : יוסי אבולעפיה, עם עובד, 2008 ( מרשימת המעגל השני ) מאיר שלו ( 1948 – 2023 ) הוא אחד מן הסופרים הבולטים והמוערכים בישראל . הוא כתב למבוגרים ולילדים . "הצלחת שמתחת" ראה אור ב- 2008 . בסיפור שני חלקים : החלק הראשון מציג את אפרת ואת אבא שלה . בכל ערב אבא מכין ארוחה לו ולאפרת, אבל כשאפרת מבקשת לעזור הוא מסרב בתואנות שונות . ערב אחד אבא מודה שאפרת כבר ילדה גדולה, ומבקש ממנה לערוך את השולחן . אפרת פותחת את המגירה של הצלחות ושומעת קול, "קול מוזר מאוד" : מתברר שזה קולה של הצלחת שמתחת, התחתונה בערמת הצלחות . הצלחת מתלוננת על כך שבגלל מקומה בתחתית הערמה אף פעם לא מוציאים אותה, והיא תמיד בתוך המגירה . אפרת מוציאה את הצלחת, עורכת לה היכרות עם המטבח ועם הכלים, ומחליטה : "החל מהיום / יהיה פה שוויון [ . . . ] מי שהיה עליון יהיה תחתון, / ומי שהיה קדימה יהיה אחרון, / ופעם בשבוע נערבב, ליתר ביטחון" . החלק השני מציג את המשפחה שהתרחבה בחלוף השנים : שערו של אבא כבר הלבין, "אפרת כבר אימא בעצמה ויש לה בן קטן" . בבית של אפרת לא רק משוחחים עם צלחות, אלא מתחשבים דרך שגרה בכל כלי ומכשיר : "לא דופקים על מסמרים בכל הכוח / כי הפטיש נורא חזק / ולא מרביצים במחבט לשטיח / הוא לא אשם שיש בו אבק", וכן הלאה . הצלחת גם היא חיה בבית, מחכה לתורה לצאת מן המגירה ולא שוכחת את החיוך הראשון שראתה – החיוך של אפרת . בעוד שהחלק הראשון של הסיפור ממוקם במרחב של דמיון והומור, החלק השני מפליג למחוזות הקומיים של האבסורד : לא פותחים את ארון הבגדים בלי לבקש את רשותן של השמלות, לא מפהקים כשקוראים ספר משעמם כדי לא להעליב אותו, "ואם לתחתונים נמאס להיות בתוך המכנסיים / לובשים אותם מעליהם – אבל רק בתוך הבית" . הסיפור המחורז מעלה על סדר היום ערכים הנגזרים מערך-העל "צדק" : שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות, מעורבות חברתית, ערבות הדדית והתחשבות . כמובן, בהתחשב בקהל היעד של הספר, מאיר שלו העתיק את הדיון הערכי-מוסרי מן התחום האנושי הרציני אל התחום הקומי של שיחה עם חפצים ביתיים . ההעברה לסיטואציות קומיות מאפשרת לדון במשמעותו ובנגזרותיו של השוויון בטריטוריה קלילה, מוכרת ומשעשעת . מושג השוויון מתבהר, והילדים יוכלו להעבירו לחיים האמיתיים עם התפתחותם והבשלתם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית . 32 מדריך למורה – מבוא

السابق  |  التالي