|
|
صفحة: 53
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִתְעוֹרֵר גַם הָאָח הַשֵׁנִי מִשְׁנָתוֹ, גַם הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם שׁוּב, וְהִרְהֵר בְּלִבּוֹ : "אָחִי הוּא אִישׁ בּוֹדֵד, אֵין לוֹ הֲנָאוֹת כְּלָל . אִשְׁתִי וִילָדַי מְשַׂמְחִים אוֹתִי, אֲבָל הוּא, בְּשׁוּבוֹ מִן הַשָׂדֶה עָיֵף וּבוֹדֵד, אֵין מִי שֶׁיִדְאַג לוֹ, שֶׁיִשְׂמַח לִקְרָאתוֹ . עָלַי לְשַׂמֵחַ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים . " וְכָךְ קָם הָאָח, לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא לַשָׂדֶה לְעֵבֶר עֲרֵמַת הַחִטָה שֶׁלוֹ, לָקַח כַּמָה אֲלֻמוֹת מִן הָעֲרֵמָה שֶׁלוֹ וְהֶעֱבִיר אוֹתָן לַעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו, בַּצַד הָאַחֵר שֶׁל הַשָׂדֶה . בַּבֹּקֶר הִשְׁכִּימוּ שְׁנֵי הָאַחִים לַעֲבוֹדַת הַשָׂדֶה, וְהִנֵה הֻפְתַע כָּל אֶחָד מֵהֶם לִרְאוֹת כִּי הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת בְּגָדְלָן, בְּדִיוּק כְּפִי שֶׁהָיוּ בַּיוֹם הַקוֹדֵם . בַּלַיְלָה הַשֵׁנִי שׁוּב קָם הָאָח הַבּוֹדֵד מִשְׁנָתוֹ, שׁוּב יָצָא לַעֲרֵמַת הַחִטָה וְשׁוּב הֶעֱבִיר אֲלֻמוֹת מִן הָעֲרֵמָה שֶׁלוֹ אֶל הָעֲרֵמָה שֶׁל אָחִיו . מְאֻחָר יוֹתֵר הִתְעוֹרֵר גַם הָאָח הַנָשׂוּי, הִתְלַבֵּשׁ בְּשֶׁקֶט, יָצָא לַשָׂדֶה שֶׁלוֹ וְהֶעֱבִיר אֲלֻמוֹת חִטָה לַעֲרֵמַת אָחִיו . עִם בֹּקֶר שׁוּב הֻפְתְעוּ הָאַחִים לִמְצֹא אֶת הָעֲרֵמוֹת שָׁווֹת בְּגָדְלָן . "מָה קוֹרֶה עִם הַחִטִים ? " חָשַׁב כָּל אֶחָד בְּלִבּוֹ . אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר וּשְׁנֵיהֶם הִמְשִׁיכוּ לִקְצֹר אֶת הַחִטָה בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה . 53 בְּיָדַיִם פְּתוּחוֹת
|
|