|
|
صفحة: 34
אֲבָל בַּתֶה הוּא שָׂם שְׁתֵי כַּפִּיוֹת חַרְדָל, אוּלָם אֶת הַבָּשָׂר בּוֹחֵשׁ הוּא בְּסֻכָּר . כָּזֶה דוֹד מְבֻלְבָּל ! אוֹ, לְמָשָׁל : בִּמְקוֹם אוֹתִי, לַגַן שׁוֹלֵחַ אֶת הַבַּקְבּוּק וְאֶת הַסַל, וְאוֹתִי - אִתוֹ לוֹקֵחַ לַעֲבוֹדָה בִּרְחוֹב סְקַנְדָל . אֲבָל פִּתְאֹם אֲנַחְנוּ מַגִיעִים לְיָפוֹ, לַנָמָל . אוֹ, לְמָשָׁל : הוֹלְכִים אֲנַחְנוּ סְתָם לַיָם, ( אִם בִּכְלָל – מַרְשֶׁה אָבִי, ) לוֹקְחִים גַלְגַל וַעֲנָבִים, וּמַגִיעִים סוֹף - סוֹף . . . לִרְחוֹב סְקַנְדָל ! "הִגַעְנוּ ! " אוֹמֵר דוֹדִי, "נֵרֵד מִן הַגָמָל ! " "טוֹב," אֲנִי אוֹמֵר, "תִקְנֶה לִי אַרְטִיק, אֲבָל . " "בְּשִׂמְחָה ! " אוֹמֵר דוֹדִי שִׂמְחָה, וְקוֹנֶה עַל הַמִשְׁקָל שְׁנֵי קִילוֹ בָּצָל . בְּחַיַי, קְצָת טַרַלַל ! 34
|
|