|
|
صفحة: 116
לָשֶׁבֶת | לָרֶדֶת | לָלֶכֶת רֶגַע . . . אֲנִי צָרִיךְ לָשֶׁבֶת . אֲנִי עָיֵף . אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָרֶדֶת עוֹד עֶשְׂרִים מַדְרֵגוֹת . 16 א . קִרְאוּ . מָה יוֹנָתָן רוֹצֶה ? אִימָא וְנוֹעַם מְשַׂחֲקִים בַּחוֹל בַּיָם . יוֹנָתָן בּוֹנֶה אַרְמוֹן גָדוֹל מֵחוֹל . פִּתְאוֹם יוֹנָתָן קָם . ״אִימָא, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׂחוֹת בַּיָם,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . ״רֶגַע,״ אִימָא אוֹמֶרֶת, ״אַבָּא הָלַךְ לַשֵׁירוּתִים . הוּא בָּא עוֹד חָמֵשׁ דַקוֹת . ״ ״אֲנִי גַם רוֹצֶה לִקְנוֹת אַרְטִיק,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . ״טוֹב, אֲבָל אַתָה לֹא הוֹלֵךְ לְבַד,״ אִימָא אוֹמֶרֶת, ״אַתָה מְחַכֶּה לְאַבָּא . ״ ״אֲנִי גַם רוֹצֶה לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת בַּמַדְרֵגוֹת הַגְדוֹלוֹת,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . הוּא מַתְחִיל לָלֶכֶת . ״יוֹנָתָן, אַתָה לֹא הוֹלֵךְ לְבַד ! ״ אִימָא אוֹמֶרֶת . ״אוּף ! מְשַׁעֲמֵם לִי ! ״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . ״אַתָה רוֹצֶה לָשֶׁבֶת לְיַד נוֹעַם ? הוּא רוֹצֶה לְשַׂחֵק,״ אִימָא אוֹמֶרֶת . ״אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְשַׂחֵק עַכְשָׁו,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר . פִּתְאוֹם הוּא רוֹאֶה אֶת אַבָּא . ״הִינֵה אַבָּא בָּא,״ יוֹנָתָן אוֹמֵר, ״אַבָּא, קוֹדֶם אֲנִי רוֹצֶה לִשְׂחוֹת, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת אַרְטִיק, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי רוֹצֶה לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת בַּמַדְרֵגוֹת . ״ אַבָּא צוֹחֵק . ״אַתָה רוֹצֶה וְרוֹצֶה וְרוֹצֶה . . . . טוֹב . מִי רָץ הֲכִי מַהֵר לַיָם ? ״ 116
|
|