|
|
صفحة: 119
119 יְחִידָה 9 | זֶה שֶׁתָמִיד נִבְחָר אַחֲרוֹן בּוֹאוּ נַעֲמִיק ! קִרְאוּ אֶת הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן של הַסִיפּוּר . זה שֶׁתמיד נִבְחָר אַחֲרוֹן – חֵלֶק רִאשׁוֹן רִינַת פְּרִימוֹ מַכִּירִים אֶת זה שֶׁמְשַׂחֲקִים מַחֲנַיִים וּבוֹחֲרִים יְלָדִים לְכל קְבוּצָה ? אָז תמיד יש מִישֶׁהוּ שֶׁנִבְחָר אַחֲרוֹן . זה אני . "יַאללַה, מִשְׂחַק מַחֲנַיִים ! " אָמְרָה לִיאַת, הַמוֹרָה לִסְפּוֹרְט, וְהַיְלָדִים פִּסְקָה 1 בַּכִּיתָה צָעֲקוּ "יש ! " אֲבָל לא אני . אני שׂוֹנֵא שִׁיעוּר סְפּוֹרְט . מה לַעֲשׂוֹת, אני פָּשׁוּט לא טוֹב בְּזה . לא בְּכַדוּרֶגֶל, לא בְּכַדוּרְסַל, לא בְּמַחֲנַיִים, לא בְּרִיצָה, לא בִּכְלוּם . אַבָּא שֶׁלִי תמיד אוֹמֵר לי : "לא נוֹרָא, אתה טוֹב בְּאַנְגְלִית . כל אֶחָד טוֹב בְּמַשֶׁהוּ וּפָחוֹת טוֹב בְּמַשֶׁהוּ אַחֵר" . אֲבָל איך אני יָכוֹל לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁסְפּוֹרְט זה לא אַנְגְלִית ? זה מַשֶׁהוּ אַחֵר . פִּסְקָה 2 בְּמִשְׂחֲקֵי כַּדוּר אני תמיד נִפְסָל . הַיְלָדִים כְּבָר לָמְדוּ לא לִמְסוֹר לי אֶת הַכַּדוּר . אֲבָל יש מַשֶׁהוּ יוֹתֵר גָרוּעַ מֵהַמִשְׂחָק עַצְמוֹ . לִפְנֵי הַמִשְׂחָק, הַמוֹרָה תמיד בּוֹחֶרֶת שְׁנֵי יְלָדִים . היא תמיד בּוֹחֶרֶת אֶת יוֹאָב וְעֵדֶן . וְאָז כל אֶחָד מהם בּוֹחֵר יְלָדִים לַקְבוּצָה שֶׁלוֹ . וְכָכָה הָיָה גם בַּשִׁיעוּר הַזה . פִּסְקָה 3 "אני אַתְחִיל ", אָמַר יוֹאָב בִּמְהִירוּת, "הַרְאֵל" . הַרְאֵל יָצָא מִקְבוּצַת הַיְלָדִים וְעָבַר לַעֲמוֹד ליד יוֹאָב . "נוֹעָה ! " אָמְרָה עֵדֶן . "איזה נוֹעָה ? " צָעֲקָה נוֹעָה גָדוֹת . היא תמיד שׁוֹאֶלֶת אֶת זה, אֲפִילוּ שֶׁתמיד בּוֹחֲרִים בְּנוֹעָה גוּאֵטָה . אֶת נוֹעָה גָדוֹת בּוֹחֲרִים אַחַת לִפְנֵי אַחְרוֹנָה . וְאוֹתִי בּוֹחֲרִים אַחֲרוֹן . נִבְחָר يتمّاختياره שׂוֹנֵא أكره נִפְסָל يتمّ إخراجي גָרוּעַ سيّئ הַשְׁלִימוּ : בְּשִׁיעוּר סְפּוֹרְט תמיד הַיֶלֶד הַמְסַפֵּר מַחְלִיט מי יִהְיֶה בְּכל קְבוּצָה / יוֹאָב וְעֵדֶן מַחְלִיטִים מי יִהְיֶה בְּכל קְבוּצָה . רִינַת פְּרִימוֹ היא סוֹפֶרֶת יְלָדִים יִשְׂרְאֵלִית . הַסְפָרִים שֶׁהיא כָּתְבָה מַצְלִיחִים, וְחֵלֶק מֵהם הָפְכוּ לְהַצָגוֹת לִילָדִים .
|
|