|
|
صفحة: 110
להיות חדש | פעילות דיגיטלית לעבודה עצמית שיר : המורה החדשה | מאת שלומית כהן-אסיף השיר הקצר של שלומית כהן-אסיף מספר סיפור על אירוע שרק תחילתו ידועה לקוראים, ואת סופו אפשר רק לשער . הכותבת נוטלת מצב שכיח במציאות בית הספר – תלמיד חדש בכיתה – והופכת את היוצרות : הדובר בשיר מתאר מורה חדשה שיושבת לבדה בחדר המורים . איש אינו מתעניין בה, וההפסקה עוברת עליה בבדידות ובשתיקה . הבית השני מאותת שהדובר הוא תלמיד שהמורה הזו מלמדת . הוא מתבונן בה, משער מה עובר עליה ומתמלא חמלה : אוּלַי מָחָר / אֶגַּשׁ אֵלֶיהָ וְאֶלְחַשׁ : / "מִיקָה, גַּם אֲנִי הָיִיתִי / תַּלְמִיד חָדָשׁ . " ההזרה יוצרת עניין אצל הקוראים, מעוררת סקרנות וחשיבה ; התלמיד אמפתי למורה, מצליח להזדהות איתה ומהרהר באפשרות להקל עליה . האם יעשה זאת ? מה עשוי לקרות כשהוא יפנה אליה ? מה תעשה המורה – אולי היא תכעס על הישירות ? אולי היא תחוש הקלה ? השיר מסתיים בסימן שאלה שהתלמיד עצמו מניח מול הקוראים ; את הרעיון שעלה בו הוא פותח במילה "אולי" . רקע ליצירת ספרות הנחיות כלליות הפעילות הדיגיטלית עוסקת במספר מיומנויות רגשיות-חברתיות חשובות : מודעות עצמית, הזדהות עם האחר, אמפתיה והתבוננות מתוך נקודת המבט של האחר . התלמידים קוראים את השיר "המורה החדשה" ועונים על שאלות בעקבות הקריאה . הצעות להוראה אפשר לקרוא את השיר בכיתה ולשוחח על הרגשות שהוא מעורר . אם גם אתם הרגשתם פעם ככה כמורים חדשים, טוב יהיה אם תשתפו בחוויה, וגם במה שעזר לכם להתמודד עם השינוי ועם תחושת הבדידות או הזרות . כדאי להדגים בכיתה את הביטוי "להיכנס לנעלי האחר" . אפשר להתייחס לאירוע של מריבה בהפסקה, למשל, לשקף את הצדדים של כל המעורבים ואז להזמין את הצד הפוגע להיכנס לנעלי הצד שנפגע וממש לדבר מתוכו, ולהפך . 110 מדריך למורה – שער 2 : לשנות, פרק 4 : שינויים קטנים-גדולים
|
|