|
|
صفحة: 209
הקטע השלישי מהספר מספר את סוף הפרשה . חנה ואִימה ניצלו ועלו ארצה, ומצאו את מקומן בישראל הצעירה . חלק חשוב בקטע הקצר עוסק במשפחת סְקוֹבְרוֹנֶק ; בני המשפחה הוכרו כחסידי אומות העולם, כאות הוקרה של מדינת ישראל לאנשים שגם בעת משבר לא היססו להיות אנושיים ונדיבים, הפרו ביודעין ותוך סיכון חייהם את הוראות הצבא הנאצי והצילו שתי יהודיות זרות . הנחיות כלליות הוראת השואה בגילי בית ספר יסודי אינה פשוטה . מחד יש רצון ויש ערך בלימוד הנושא, ומאידך – חשש מהצפה מאיימת . הבחירה בסיפור אישי מאפשרת חשיפה מותאמת ומבוקרת . המפגש עם דמות מרכזית אחת, חנה, מאפשרת אמפתיה ועיבוד רגשי של הנושא . יש להדגיש את מאה השנים ( כמעט ) שחלפו מאז, את הגבורה היהודית, ואת ההתאוששות המופלאה של העם היהודי מאז, בארץ ובעולם . כדאי וחשוב להקריא לילדים את הספר "רציתי לעוף כמו פרפר", תוך כדי תיווך במידת הצורך . הספר, הכולל תצלומים ואיורים, יזמן לילדי ימינו מפגש אישי וקרוב עם בני גילם שחיו בתקופה הקשה ההיא, ויניח את היסודות להתעניינות בנושא החשוב הזה בהמשך חייהם . הספר מופיע במלואו ברשת, כאן . בחלק זה מובאים שלושה פרקים מתוך הספר השלם . לפני כל פרק יש הקדמה שמוסרת מידע על ההתרחשויות בתקופת השואה, תוך התמקדות בסיפור המשפחתי המוצג . אפשר להרחיב את הידע לגבי מושגים כמו : טלאי צהוב, גטו . כדאי לשוחח על פרשת חייהם של חנה ובני משפחתה, כפי שהיא מוצגת בשלושת קטעי הטקסט . במה דומים חיי הילדים אז לחיינו בארץ היום ? במה הם שונים ? כדאי להציג לילדים קטעי סרטים על התקופה – ללא אלימות מכל סוג, כאלה שמציגים את החיים באירופה לפני פרוץ המלחמה, כדי שהילדים יוכלו לדמיין את המציאות בתקופת ילדותה של חנה : מראה הרחובות, המכוניות, הבתים, התלבושות וכו' . ( אפשר למצוא קטעי סרטים מתאימים באתר "בשבילי הזיכרון" . ) הצעות להוראה בואו נדבר – שאלת שיח פעילות השיח עוסקת ברגשות של חנצ'קה ושל חברתה . יש להיזהר משאלות כמו : "מה אתם הייתם מרגישים ? ", ולדבוק בחשיבה על המסופר בטקסט . כדאי להרחיב את השיח לגבי הרגשות המתעוררים בעקבות הקריאה, ולאפשר מקום לרגשות כמו אי-נוחות, פחד, דאגה . 209 מדריך למורה – שער 3 : ליצור, ימים מיוחדים בשנה
|
|