|
|
صفحة: 152
חורף | פעילות דיגיטלית לעבודה עצמית שיר : חוטים של גשם | מאת אהוד מנור אהוד מנור פותח את שירו בשתי שורות המגדירות את נקודת הזמן ואת המרחב ; "עוד מעט…", "פה", "בחוץ", וליתר דיוק – הרגע שלפני הגשם . הבית השני נפתח בתיאור יוצא דופן של המראֶה : "חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם", צירוף החוזר עוד פעמיים בתוך השיר . המשורר-פזמונאי מחבר שני שדות סמנטיים רחוקים ; שדה הטקסטיל והתפירה, ושדה החורף והגשם, ומגדיר קשר מטפורי ביניהם . שלוש המילים "חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם" הן בסיסה של מטפורה המבקשת לתאר את הגשם ה"קַוִי" הניתך ארצה ומזכיר חוטי תפירה . בהמשך השיר מופיעים ביטויים המרחיבים את המטפורה, למשל : "מִישֶׁהוּ רוֹצֶה לִתְפֹּר בֶּגֶד חַג", "תָּפְרוּ לָהֶם חוּטִים שֶׁל גֶּשֶׁם כּוֹבַע טֶמְבֵּל לֶחָצָב", "תֵּצֵא הַשֶּׁמֶשׁ וְתוֹסִיף לְקִשּׁוּט רִקְמַת זָהָב" . מכאן הדובר מפליג בתיאור מרחבי הארץ, השתתפות השמש בתצוגה השמימית ושמחת הטבע . לאורך השיר נוכח הדובר עצמו – בפנייה "בּוֹא" ובדרבון "הִסְתַּכֵּל " למי שאיתו, ובשורה האחרונה בגוף ראשון ובשובבות ילדית – "הַטִּפּוֹת… מַרְטִיבוֹת לִי אֶת הָרֹאשׁ ! " זהו שיר תהילה לטבע מנקודת מבט רעננה ושופעת עליצות, תוך התפעלות מן היופי הפשוט, היום-יומי, שחוזר ומספק תחושת חג בכל חורף מחדש . רקע ליצירת ספרות הנחיות כלליות הפעילות הדיגיטלית כוללת את שירו של אהוד מנור, "חוטים של גשם" . השאלות בעקבות השיר עוסקות בהבנת המשמעות הגלויה והסמויה . לאחר מכן מוצגות יצירות אומנות ונשאלות שאלות שמתייחסות לקשר בין התמונות לשיר, ליצירת אינטגרציה . בהמשך יש הוראה מפורשת של מושג ה"האנשה" כמאפיין ספרותי ושאלות שעוסקות בזיהוי ההאנשה בשיר . לקראת סיום הפעילות מופיעה שאלה שיתופית שבה התלמידים מוזמנים לבחור שורה או בית מהשיר, לצייר אותם, ולהעלותם . הפעילות מסתיימת בהאזנה לשיר ובהצגת יצירות אומנות נוספות שמציגות את הגשם כחוטים . מסיימים : ) 152 מדריך למורה – שער 2 : לשנות, ימים מיוחדים בשנה
|
|