פעילויות נוספות

صفحة: 91

למה כן ולמה לא ? ( יום זכויות הילד ) | פעילות דיגיטלית לעבודה עצמית שיר : למה כן ולמה לא ? או : מעשה בשני גורו | מאת אברהם שלונסקי את השיר הסיפורי "למה כן ולמה לא ? או : מעשה בשני גורו" כתב אברהם שלונסקי ( 1900 – 1973 ) . השיר ראה אור ב- 1957 בספר "אני וטלי, או : ספר מארץ הלמה" . שלונסקי היה אחד מאבותיה של העברית המתחדשת . מלבד אהבתו לעברית וחיבתו לחידושי מילים, שלונסקי אהב להשתעשע במילים ; יעידו על כך רוח ההומור בחידושים רבים שלו ודברי השנינה והליצנות שכתב או אמר בנסיבות שונות על מילים וסביב מילים . השיר "מעשה בשני גורו" הוא דוגמה מצוינת לשליטתו של שלונסקי בעברית, לאהבתו לשפה ולהומור הנפלא שלו . בכותרת השיר ובשורה הראשונה מופיע הצירוף "מעשה ב . . . ", השכיח כביטוי פותח במעשיות ובסיפורי עם, למשל "מעשה בדייג ובדג זהב" . הצירוף "מעשה ב . . . " שכיח גם בשמותיהן של יצירות ספרות חדשות יותר, כמו "מעשה בפ"א סופית" מאת נתן אלתרמן, "מעשה בחתוליים" מאת ע' הלל, "מעשה בחמישה בלונים" מאת מרים רות, "מעשה בשרביט קסמים" מאת נירה הראל, ועוד . שלונסקי, כחובב שעשועי מילים, מזהה את הפוטנציאל במילה "קנגורו" ( מילה אוסטרלית-ילידית שהתאזרחה ברוב שפות העולם ) . הוא אינו מנכיח אותה בטקסט, אלא מבודד את ההברה "קֶנְ" שנשמעת בדיוק כמו "כֵֵּן", יוצר את "כֵֵּן-גוּרוּ" ובעקבותיה את המשלים הטבעי שלה – "לֹא-גוּרוּ" . מכאן קצרה הדרך לסיפור מחורז, מצחיק ומעורר מחשבה על גישה לחיים . במרכז השיר הסיפורי שני גיבורים – אחים קנגוּרוּאִים, ששמותיהם מעידים על אופיים ועל התנהגותם ; כן-גורו הוא ממושמע, רוחו טובה תמיד ועל כן הוא חביב על הכול, ואילו אחיו לא-גורו הוא עיקש, סרבן ועושה ההפך מהנדרש ממנו, ועל כן "אִי אֶפְשָׁר עוֹד לְסָבְלוֹ" . כשבאים מים עד נפש מתאחדת המשפחה ומצליחה לשכנע את האח הסרבן לשנות את התנהגותו, ומאז שני האחים חולקים שם אחד – "כן-גורו" . עשרות השנים שחלפו מאז ראה אור הסיפור המחורז מבליטות מאוד את רוח המוּסרנות הנושבת בין שורות הטקסט : מדובר בשוני מובהק, מוחלט, שבין "ילד טוב" ל"ילד רע", עד כדי כך שההבדל בין שני הגורים מוגדר בטקסט כך – "זוּג נֶחְמָד, וְהֶבְדֵּלוֹ / כֵַּהֶבְדֵּל בֵּין כֵֵּן לְלֹא" . התרופה למצב הבלתי נסבל שהטקסט מתאר פשוטה עד כדי פשטנות : המשפחה מתכנסת, המבוגרים מסבירים ללא-גורו שהכול אוהבים רק את כן-גורו, והאח הבלתי-אהוב מתרצה מייד ומבטיח – "מִכֵָּאן וְעַד עוֹלָם / כֵֵּן אַגִּידָה כְֵּכֻלָּם" . לאחר שהתלמידים יבינו את מהלך העלילה כפי שהיא נמסרת בלשונו של שלונסקי, כדאי לעסוק בחשיבה ובהתבוננות בהיבטים התנהגותיים-חברתיים-חינוכיים של הטקסט . רקע ליצירת ספרות 91 מדריך למורה – שער 1 : לזוז, פעילויות נוספות

السابق  |  التالي