صفحة: 19

שאלות המשנה מתמקדות בחשיבות ובתועלת שיש בעצם קיומו של שיח קשוב : מה אפשר ללמוד ממה שאחרים אומרים, עד כמה אנו פתוחים לדעות שונות, עד כמה כמאזינים אנו מתעניינים במה שאחרים אומרים ( ולא רק מחכים לתורנו ) , האם נקודות מבט של אחרים גורמות לנו לבחון שוב את עמדתנו או להבהיר אותה טוב יותר לנו ולשומעים, עד כמה האזנה קשובה מאפשרת לנו לגלות בעמיתינו לכיתה צדדים שלא הכרנו, ועוד . כישורי שיח דבור מצריכים מידה של מודעות ( ערנות ) עצמית ובין-אישית, וכן התבוננות בשיח הן מנקודת המבט של התכוננות לקראתו והן באופן רפלקטיבי . מומלץ להעלות את השיח הדבור ואת מוסכמותיו למודעותם של הילדים תוך התנסות פעילה ורציפה . פעילויות רבות בספר ובמד"ל מציעות לקיים שיחה / דיון במליאה . פעילויות אלה כוללות שאלות מנחות ופתוחות המקרבות את הלומדים אל הנושא הנלמד . כדאי לנצל הזדמנויות שונות במהלך הלמידה ולהפוך את השיחה בכיתה לפעילות למידה יום-יומית . כשהילדים מגיבים לדברי אחרים צריך להפנות את תשומת ליבם לרלוונטיות של תגובתם לנושא המדובר : "האם מה שאתם מספרים קשור למה שדנה סיפרה ? " . הנחו את הילדים למבנים כגון : "לי קרה מקרה דומה / שונה . . . ", "כשדבר כזה קרה לי הרגשתי / עשיתי . . . ", "אני הייתי עושה משהו אחר . . . " וכיו"ב . התגובה פותחת בהתייחסות אל מה שנאמר קודם וממשיכה בהתייחסות אישית של הדובר / ת . מומלץ להקצות זמן המתנה לתשובה . כך ייווצרו הרגלי חשיבה, יתאפשר זמן לפיתוח רעיון מפותח ומורחב ותימנע תגובה פזיזה . כשהילדים מביעים עמדה אישית על נושא או על סוגיה שהועלתה לדיון, כדאי להנחותם לשימוש במבנים כגון : "אני מסכים / לא מסכים עם יאיר, כי . . . " או : "הדעה שלי אחרת . אני חושבת ש . . . ", וכיו"ב . מבנים כגון אלה מארגנים את החשיבה – תחילה קביעת העמדה ואחר כך הנמקתה – ומונעים גלישה לפיזור נפש ולדיבור אסוציאטיבי . עם זאת, כשמדובר בילדים היכולים לגוון את מבעיהם, להתבטא בדרך אישית וברורה ולהישאר ממוקדים במה שתכננו לומר – כדאי לעודד אותם להמשיך בכך ולא לכבול אותם לסדים סגנוניים . בסיום השיח אפשר לפנות אל התלמידים שהשתתפו בשיח ולשאול שאלות המאפשרות רפלקציה והרהור פנימי, למשל : "האם הרגשת שהקשיבו לך ? " ; "האם את חושבת שהבינו למה התכוונת ? " ; "האם היית רוצה להוסיף עוד משהו לדברים שאמרת ? " כדאי להתייחס לדברי התלמידים מתוך משוב מקדם שיח המתייחס הן לתוכן הדברים והן למבנה המבע, למשל : "הדוגמה שהצגת עזרה לנו להבין טוב יותר למה התכוונת", או : "איזה יופי, הצלחתי להבין מה קרה קודם ומה קרה אחר כך" . אם התשובה אינה ברורה או חסרה, כדאי לבקש הבהרות נוספות – נימוק, הסבר או ארגון מחדש : "אני מבינה באופן כללי מה רצית לומר, אבל לא היה לי ברור סדר הדברים . אתה רוצה לנסות שוב לומר את מה שרצית, לפי סדר הדברים ? " 19 מדריך למורה | מבוא

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار