|
|
صفحة: 173
שאלה 3 אם התלמידים לא יודעים מה פירוש המילים "ערמומי" או "נצלן" כדאי להפנות אותם למילון, או להדגים בכיתה חיפוש במילון דיגיטלי, במקרן . שאלה 4 כדאי לשוחח על שמות הפעולה ומילות התואר שעוזרים לנו לדמיין כיצד דמויות דיברו והתנהגו בסיפור, ולשאול : מה היה קורה אילו המילים האלה לא היו מופיעות בסיפור ? אפשר להדגים את השינוי בטון הקריאה כאשר מילים אלה מופיעות במשפט או לא ( דוגמאות נוספות : הוא הביט בפנים מאוכזבות, נאנח בתענוג, הביטו בו בפה פעור, צעקו כולם במתח, ועוד ) . בסוף עמוד 200 מופיע כלל המגדיר מהו תואר הפועל . שאלה 5 התשובות הנכונות הן : א', ב', ג', ו' . שימו לב כי שיח מטרים אודות סיפורי עם לפני קריאת הסיפור יכול לסייע במענה מדויק לשאלה זו . מענה לשונות תלמידים ותלמידות מתקשים עשויים להרגיש מאותגרים מקריאה רצופה של סיפור המתפרש על פני שלושה עמודים . כדאי לשקול קריאה של הסיפור בקבוצה קטנה, עם עצירה מתודית באמצע הסיפור לניטור ההבנה . אפשר למשל לעצור אחרי שורה 20 ולשאול : מה לדעתכם הנווד עושה ? במה הנווד מעוניין ? או לעצור אחרי שורה 50 ולשאול : איך הנווד יוצר לו מרק ? מה הוא כבר אסף ? תלמידים ותלמידות מתקדמים יכולים לקחת חלק מהסיפור ולערוך לו עיבוד לקלוז : כותבים את הקטע במילים שלהם, משמיטים כל מילה חמישית או שביעית, ומכינים מחסן מילים . לאחר מכן אפשר להחליף קטעי קלוז בין הילדים שהכינו אותם . בואו נדבר – שאלת שיח שאלה זו עוסקת בנושא מרכזי שמלווה את הפרק : היכולת לשכנע, ובמקרה זה : גם בעקיפין . כדאי לשוחח על הדרך שבה הנווד התחכם ובעצם גרם לאנשים לרצות בדבר שהוא רצה תוך שהוא רותם אותם לעזרה . הזמינו את התלמידים לחשוב על דוגמאות נוספות שבהן דרך שכנוע כזו יכולה להצליח . 173 מדריך למורה – שער 3 : ליצור, פרק 7 : יצירה עם טעם
|
|