|
|
صفحة: 172
כדי לעורר סקרנות, אפשר להביא אבן או כמה אבנים לשיעור . כהטרמה, אפשר לתת לתלמידים להתבונן באבן, למשש ולחוש אותה, ואז לשאול : האם אפשר להכין מרק מאבן ? איך ? השיח יכול להוביל לכך, שכדי שיהיה מרק מאבן, אנחנו זקוקים לחשיבה יצירתית, "מחוץ לקופסה" . לאחר מכן אפשר לשוחח על הסקרנות שעוררה האבן בכיתה, ועל הסקרנות שעוררה האבן בסיפור . לפני קריאת הסיפור כדאי להטרים את המילים והביטויים : "נווד" ; "בעיניים כלות" ; "חיכו למוצא פיו" ו"מזילים ריר" . לאחר קריאת הסיפור אפשר להעלות בכיתה הצגה . אם מחליטים לעשות זאת, אפשר להיעזר בשאלות ,2 3 כדי להציג את הדמויות באופן מדויק . כדאי להתארגן מראש עם אביזרים, תלבושות ותפאורה . אפשר לחלק את הסיפור לחלקים, וכל אחד מהתלמידים והתלמידות יקבל תפקיד אחר, כולל תפקיד המְספר / ת . אפשר לערוך מספר סבבים של ההצגה, או להציג בפני קבוצות קטנות . הצעות להוראה כדאי לשוחח על המסרים העולים מהסיפור : כיצד ערמומיותו של הנווד סייעה לו להשיג את מטרתו, וגם חשיבות שיתוף הפעולה להכנת תוצר איכותי . כדאי להרחיב על התחבולה שהנווד השתמש בה כדי להשיג ארוחה . מבקשים מהתלמידים לבדוק בטקסט מה אפשר ללמוד על חייהם של הכפריים ( עניים, חסרי תושייה, חסרי מוטיבציה להיטיב את חייהם, למשל בחלוקה אחרת של הירקות שגידלו ) , ושואלים למה לדעת התלמידים סירבו תושבי הכפר לעזור לנווד . האם הוא רימה את התושבים ? האם הוא ניצל אותם ? כדאי לשאול : אילו כישורים היו דרושים לנוודים באותם ימים רחוקים, חסרי בית שעברו ממקום למקום ללא מקור הכנסה ? כדאי להדגיש : סיפורי עם, בדומה למשלים, מלמדים את הקוראים על התנהגות ועל חיים בחברה . מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה ? מה היה משתנה אילו נמחקו מהסיפור שתי השורות האחרונות ? שאלה 1 אפשר להכין דף מעוצב למשימה זו, שהתלמידים ידביקו אחר כך במחברותיהם . אפשר להזכיר לתלמידים שבמקום הפעלים "מחממים", "בוחשים" וכדומה, אפשר גם להשתמש בשם הפועל : "לחמם", "לבחוש" וכו' . שאלה 2 שאלה זו עוסקת בהבנת המשתמע . כדאי להקשיב לתשובות התלמידים ולהקשות : אבל איך אנחנו יודעים שזה לא נכון, אם זה לא כתוב במפורש בסיפור ? כדאי לשוחח על כך שבקריאת סיפורים אנחנו מגייסים את ידע העולם שלנו כדי להשלים מידע שלא מופיע באופן מפורש בטקסט . 172 מדריך למורה – שער 3 : ליצור, פרק 7 : יצירה עם טעם
|
|