|
|
صفحة: 59
שיר : אינני רודף לטאות | מאת זאב, עמ' 46 – 48 שירו של אהרון זאב הוא מעין וידוי, מפי ילד המחליט לחדול ממנהגו לרדוף לטאות . הגדרתו מחדש בידי עצמו ( "אֵינֶנִּי רוֹדֵף לְטָאוֹת" ) היא שם השיר, והיא חוזרת ומתקפת את עצמה בשורה הראשונה . כאן מתחיל סיפור מעשה שהילד מוסר פרט אחרי פרט, בשלושה חלקים : מה היה בעבר – "לְפָנִים – יָ-מִים הָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחוֹלוֹת וְאוֹרֵב" ; מה קרה כאשר "פַּעַם נִמְלְטָה לְטָאָה מִיָָּדִי . נִפְ-לָ-אָה ! " ; ומה קרה בעקבות המפגש הטראומטי – "וַאֲזַי – אָמַרְתִּי : דַּי ! אֵינֶנִּי רוֹדֵף לְטָאוֹת" . בחלק הראשון של השיר מתואר מרדף ארוך ומתיש ( כמעט התעללות בתום לב ) של הילד בתשוקתו לתפוס לטאה ולאחוז בזנבה . השורות הפותחות את הבית השני, הקצר ועַז המשמעות – "יָד פָּצַעְתִּי – לֹא יָדַעְתִּי, יֵשׁ דָּם, אֵין דָּם…" – מסגירות את להיטותו של הילד ללכוד את החיה חסרת האונים . הבית השלישי מציג את רגע השינוי . הילד מתבונן בלטאה שנחלצה מידיו ומתפעל קודם כול ממראיה, ולבסוף מיכולתה המופלאה-מפתיעה, הנועזת – להשאיר בידו את זנבה . הבהלה, האכזבה והתמיהה על מה שקרה ללטאה הנמלטת העציבו את הילד והביאו אותו להחלטה הדרמטית "אֵינֶנִּי רוֹדֵף לְטָאוֹת" ; לצורך הדגשה נדפסו שלוש המילים בשלוש שורות – מילה בשורה, אולי כדי לשכנע את הקוראים, ואולי כדי לשקף את דרכו של הילד לחזק את החלטתו כדי שלא יחזור בו . רקע ליצירת ספרות הנחיות כלליות בעמ' ,46 לפני השיר, מופיעה שאלה המזמינה את התלמידים להשערה וניבוי לגבי תוכן השיר . כדאי להטרים שאלה זו ולכתוב את השערות התלמידים על הלוח, כדי להנכיח שונות ולעורר עניין טרם הקריאה . לאחר הקריאה אפשר לדבר על הסיבה לכך שהשיר מפתיע ( כי מתברר שהכותב כן רודף לטאות ) . כדאי להקרין את השיר ולהקריא אותו בפעם הראשונה בפני הכיתה, כמודלינג לקריאה נכונה, תוך התייחסות לסימני הפיסוק והמילים המקוטעות . לאחר מכן כדאי להזמין את התלמידים לקריאה חוזרת דמומה . כדאי לחלץ יחד בכיתה את סיפור המעשה מתוך שורות השיר . 59 מדריך למורה – שער 1 : לזוז, פרק 2 : בעלי חיים בתנועה
|
|