|
|
صفحة: 57
בשאלה ,4 לתלמידים ותלמידות מתקשים שלא מוצאים מילים חלופיות כדאי להציג שתי אופציות לבחירה . למשל – האם במקום המילה "שוכנים" אפשר לכתוב "נמצאים" או "אוכלים" ? האם במקום המילה "אפלולית" אפשר לכתוב "באור" או "בחשכה" ? בואו נדבר – שאלת שיח שאלת השיח מתייחסת לתפקידם של תיאורים עשירים . כדאי להתייחס לתשובות התלמידים ולשונות ביניהם : חלק מהתלמידים יתייחסו לעושר ולתרומה של התיאורים ליכולת שלנו לדמיין את האירוע, ואחרים עשויים לומר שהתיאור ארוך ומייגע . אפשר גם להרחיב ולהדגים על הלוח מהו תפקיד התיאור הגדוש גם במשפטים יום-יומיים, לדוגמה : "בבוקר יצאתי לבית הספר ובדרך ראיתי צב ושמחתי" – לאחר הכתיבה מציגים את המשפט עם תיאור ארוך יותר : "בבוקר יצאתי מהבית והלכתי בדרך המתפתלת לבית הספר . אחרי שעברתי את המכולת, שכבר הייתה פתוחה והפיצה ריח טוב של מאפים טריים, המשכתי בשביל שקרוב לשדה החיטה, שהיה קצת רטוב ולח . פתאום שמעתי רחש בין השיבולים, וקצת נבהלתי . אבל אז ראיתי משהו זז ממש באיטיות, רגל אחרי רגל… שריון… זה היה צב ! חום, קטן וחמוד . לא יודעת למה, אבל זה ממש שימח אותי" . אפשר לשוחח עם התלמידים על ההבדל בין שני הקטעים, שמוסרים תוכן דומה באופן שונה . קטעי מידע : הצילו ! רודפים אחריי ! | עמ' 42 – 45 הנחיות כלליות בחלק זה מובאים ארבעה קטעי מידע קצרים המתייחסים לתנועת בעלי חיים שונים בעת סכנה . בסיום כל קטע מופיעה שאלה . המיומנות בבסיס חלק זה היא מיומנות של השוואה, ולפיכך רוב השאלות עוסקות בדומה ובשונה בין בעלי החיים השונים . כדאי להרחיב את הידע לגבי תגובות למצב לחץ – אפשר לספר בכיתה שגם לבני האדם יש מנגנון שנכנס לפעולה כשאדם חש סכנה . למנגנון זה 3 צורות : בריחה – לנסות ולברוח מהסכנה ; קיפאון – לקפוא במקום ולא לזוז מתוך מחשבה שהאויב לא ירצה לתקוף מטרה דוממת ; להילחם באויב . אפשר לשאול : האם לדעתכם יש פעולה שהיא נכונה יותר מהאחרות ? בהמשך אפשר לשוחח על הדמיון והשוני בין בעלי חיים לבני אדם במצבי לחץ . כדאי להדגים מסיפור אישי . 57 מדריך למורה – שער 1 : לזוז, פרק 2 : בעלי חיים בתנועה
|
|