|
|
صفحة: 33
הבנת הנקרא והבעה 33 אנוש, ואף לעזור לאנשים להרחיב את הידע ואת ההבנה שלהם בבואם להתמודד עם טיעונים ולקבל החלטות . עם זאת פיתוח מהפכני זה לא יוביל בהכרח לפיתוח מסחרי או לבניית מוצר ממשי . פס' 7 ההדגמה ב - IBM מזכירה מעט את ההדגמה של גוגל שנערכה לפני חודשים ספורים, שבה הוצגה מערכת 'גוגל דופלקס' . מערכת זו מבוססת אף היא על בינה מלאכותית שיודעת להתקשר לבית עסק כמו מסעדה, לשוחח עם נציג אנושי ולהזמין מקום, בלי שהצד השני יבין שמי שמשוחח איתו הוא בעצם מחשב . אגב, גם הפרויקט הזה של גוגל היה פרי פיתוח של מהנדסים ישראלים . טקסט 2 בינה מלאכותית | מעובד על פי ויקיפדיה פס' 1 בינה מלאכותית ( נקראת גם אינטליגנציה מלאכותית ) היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות שאפיינו עד כה את הבינה האנושית בלבד . מרווין מינסקי הגדיר בינה מלאכותית כך : "היכולת לגרום למכונה להתנהג בדרך שהייתה נחשבת לאינטליגנטית לוּ אדם התנהג כך" . פס' 2 מחקר הבינה המלאכותית המודרני עוסק ביצירת מכונות מועילות שיבצעו אוטומטית משימות שבני אדם מבצעים ומצריכות תבונה, למשל : מענה על שאלות של לקוחות על מוצרים, הבנת דיבור ושפה בכלל וזיהוי פרצופים במצלמות טלוויזיה במעגל סגור . מערכות בינה מלאכותית משמשות בעסקים רבים, בבתי חולים וביחידות צבאיות ברחבי העולם, וכן בתוכנות ובמשחקי מחשב . פס' 3 את ההגדרה המקובלת ביותר לבינה מלאכותית טבע בשנת 1950 אלן טיורינג, והיא ידועה בשם 'מבחן טיורינג' : אם יתבקש אדם היושב בחדר סגור לנהל שיחה עם מכונה באמצעות ממשק מחשב ( CONSOLE ) והוא לא יזהה שהוא משוחח עם מכונה, אז המכונה תיחשב לתבונית . פס' 4 מדי שנה נערכות תחרויות בלתי רשמיות המכונות 'תחרות טיורינג' . המשתתפים בהן מנסים ליצור תוכנות שיעברו את 'מבחן טיורינג' . ואולם המשוחחים – בדרך כלל פרופסורים מנוסים – מצליחים לזהות בקלות מי משוחח עימם . נכון לשנת 2014 הצליחה אחת התוכנות לדמות שיחה ברמה אינטלקטואלית של נער בן 13 ב - % 33 מהמקרים .
|
|