|
|
صفحة: 111
הבנת הנקרא והבעה 111 2 תרגיל קראו את הטקסט שלפניכם וענו על השאלות שאחריו . אנו קרובים להיעלמות המילה הכתובה – אבל עוד אפשר למתן את זה גדעון רייכר * | מעריב , 3 באוקטובר 2021 פס’ 1 אנחנו קרובים לעמוד ליד הקבר של המילה הכתובה . השפה של פעם, האותיות העבריות והלועזיות הכתובות בעט או מודפסות על גבי נייר – הולכות ונעלמות . מי שיתפוס את מקומן הוא העולם הדיגיטלי . פס’ 2 שוב לא נזכה להריח את דפי הספרים שזה עתה יצאו מהדפוס ושוב לא נקפל את דפי העיתון שייעלם לנצח . לא נכתוב בדפים את יומן חיינו או את יצירותינו . כל אלה ייעלמו ואת מקומם יתפסו המקשים הדיגיטליים . עולם של קיצורים בלי ניחוח ספרותי . עולם של שפה קמצנית ומהירה המרחיקה מנוף חיינו הגיגים * הדורשים מרחב מחיה כתיבתי . פס’ 3 הספרים ייעלמו אט אט מהנוף הרוחני שלנו . שוב לא נעלעל * בדפים . גם יומן חיינו האישי שנכתב בסערת רגשות יהפוך לנקישה נוקשה בעולם דיגיטלי . אנחנו עדיין מתרפקים על זיכרונות רחוקים, על ימים של כתיבה שהסעירה את דפינו ותחושותינו – תחושות שהעלינו על הכתב . פס’ 4 מה יקרה לדורות המבוגרים שלא נולדו בעולם המחשב ? לאן מועדות פניהן של הקריאה והכתיבה של ימים עָבָרוּ ? ימים שבהם כל מילה שיצאה מאיתנו בכתב – כאילו נחצבה בסלע והדהדה בחלל . פס’ 5 העידן הדיגיטלי הפך את שפתנו ליבשה ונוקשה . אילו היינו כותבים היום ברוח הימים של פעם ״הייתה שעת רצון של בין הערביים״ או ״הרוח ליחשה בינות לעופאים * ״, כנראה היו מבקשים את עזרת המשטרה כדי להוקיע * את השפה המאיימת . פס’ 6 עולם שלם שעליו התרפקנו במשך מאות ואלפי שנים הולך ונעלם . המילה הכתובה נהייתה מאובנת . מי ישיב לנו את הניחוח המיוחד של העברית עתיקת השנים, שפה שבה נכתב התנ״ך ? מי יְשַׁמר בעידן הדיגיטליזציה את ערכי המילה הכתובה, הריחנית, העסיסית, המרווה את דמיוננו ואת צימאוננו הספרותי ? * הגיגים : מחשבות, הרהורים * לעלעל : לדפדף * עופאים : ענפי עץ * להוקיע : לגנות בחריפות, להתנגד נחרצות
|
|